היעלים הם אחד מסמלי המדבר. הם נראים קרובים, רגועים וסקרנים המפגש איתם מרגש — אבל חשוב לזכור: היעל הנובי הוא חיית בר מוגנת. הקרבה הזו מחייבת אותנו לאחריות.

גם אם היעל מתקרב ליישוב או נראה רגוע ליד אנשים, הוא עדיין חיית בר שצריכה לשמור על טבעה, מרחבה והתנהגותה.
היעלים יודעים למצוא מזון במדבר, גם בתקופות קשות ובתנאים מדבריים קשים. האכלה מתוך דאגה עלולה דווקא להזיק להם. היעלים אינם רעבים הם אוהבים מקורות מים ולכן נמשכים אל הישוב.
אם היעלים יסמכו על בני האדם שיאכילו אותם, החושים הטבעיים שלהם ייפגעו, והיכולת שלהם למצוא מזון באופן עצמאי תקטן.
יעל שמתרגל למזון אדם מאבד את הפחד מבני אדם ומתקרב יותר לכבישים, לפחים, לחצרות — וכך גדל הסיכון לו וגם לנו.
במקום לאכול צמחי מדבר שמתאימים להם, בהאכלה על ידי בני אדם היעלים אוכלים מזון מעובד, והם עלולים לפתח בעיות בריאותיות.

כאשר יעלים מתרגלים למזון אדם, הם עלולים לאכול גם שקיות, מגבונים ואריזות. האריזות עלולות לגרום לחנק, לחסימות במערכת העיכול ולמוות.
האכלה ליד כבישים מגבירה את הסיכון לדריסות. לכן חשוב לא למשוך יעלים אלינו — גם לא “רק לרגע” בשביל תמונה.
היעל הנובי מוגדר ברשימה האדומה של IUCN כמין פגיע — Vulnerable. בסכנת הכחדה. הערכה שנשארו בעולם כ ־5,000 פרטים בוגרים. רובם בארץ והם נמצאים במגמת ירידה.
הנוכחות הבולטת של יעלים ביישובים כמו מצפה רמון, עין גדי והמדרשה עלולה ליצור תחושה מוטעית שהמין אינו בסכנה.
אפשר להתבונן. אפשר להתרגש. אפשר לצלם מרחוק, אבל בלי להאכיל, בלי ללטף, בלי להתקרב מדי — ובלי להשאיר פסולת.
ולא פחות חשוב – מעבירים את המידע הלאה.

הי, מי אני? קוראים לי נובי ואני יעל צעיר, שיצא לרכוב על אופניים במכתש רמון.
לא מאמינים?
צודקים. יעלים לא רוכבים על אופניים, כי יעלים הם לא בני אדם.
אז תזכרו את זה – אנחנו היעלים, אמנם מאד חמודים, אבל יש לנו את אורח החיים שלנו.
על אופניים אנחנו רוכבים רק בציורים ובחלומות.
אני רוצה לאחל לכם טיול כיפי במדבר, ותזכרו.. התבוננו עלי מרחוק וכך תשמרו עלי.