ראיון שהוא גם מדריך כיס
יורדים דרומה לבצע תצפית כוכבים במכתש רמון? איזה כייף לכם!
קבלו שני ראיונות עם מדריכי תצפיות כוכבים מנוסים מחברת ״שאו מרום״ שיעשירו אתכם ויעניקו לכם הרבה חומר למחשבה.
אם אתם מובילים את המשפחה לטיול במכתש רמון, תוכלו להשתמש בידע שמובא לפניכם כאן על מנת להנחות את הקבוצה, לספר לילדים ולמבוגרים על כוכבים ועל אור, לשאול שאלות ולעורר השראה וסקרנות.
אז קדימה, בואו נצלול פנימה.
תצפיות כוכבים במכתש רמון עם החברים בשאו מרום
מכתש רמון מהווה כר פורה לתצפיות כוכבים והדרכות אסטרונומיה. קהילת תלמידי ההסדר של ישיבת "מדברה כעדן" במצפה רמון הקימו את חברת "שאו מרום" שמקיימת הדרכה לקהל הרחב בדגש של אסטרונומיה יהודית.
את חברת "שאו מרום" יזם משה מאלי, עימו קיימנו ראיון מרתק, והריהו לפניכם.
בראיון זה נשאל משה על הקונפליקט שבין המדע לעולם הדת לגבי משך קיומו של היקום, ותשובתו מאירת העיניים היא כזו: כל יום בבריאה העולם נמשך מליוני שנה, וכך אפשר למתוח את הזמן שמתואר בספר בראשית ולהתאים אותו לתיאוריות מדעיות.
בראשית פרק א
ביום הרביעי ברא אלוהים את גרמי השמים – את הכוכבים, את השמש ואת הירח. אפשר להקריא את הטקסט הזה לקראת ההדרכה ולחבר את החברים לחוויה המיוחדת הקרבה – תצפית כוכבים – התבוננות ביקום בדרך לא שגרתית.
יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ. יח וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי. {פ}
מחשבות על תצפיות כוכבים עם שילה וואהל
בראיון עם מדריך נוסף של "שאו מרום", מסביר שילה וואהל שיש מישורים שונים של התייחסות לעולם, ובכל פעם אנו פונים למקורות אחרים שעוסקים ברבדים שונים של המציאות.
איינשטיין פוגש את ניוטון
שילה מתאר את תפיסת העולם של איינשטיין לעומת זו של ניוטון כדי להתייחס לסוגיה הנ"ל.
לשיטתו אנו מנסחים לעצמנו את ההתרחשויות בעולם בצורה שונה בהקשרים שונים:
בואו ניקח מקרה בו אצבע דוחפת כוס.
ניוטון יתייחס לזה ברמת העצמים – אצבע וכוס.
איינשטיין יתייחס לזה ברמת האטומים – אלה של האצבע ואלה של הכוס.
האם יש גישה אחת שהיא יותר צודקת מהשניה? ברור שלא.
האם כשאיינשטיין יראה ילד שנופל מאופניים הוא ידבר איתו על אטומים? כנראה שלא. הוא יגיד לו – נפלת מהאופניים וקיבלת מכה, בוא נטפל בך. אבל כשהוא יבוא להרצות על זה מול סטודנטים לפיזיקה הוא יתאר זאת בצורה מדעית, ושם יבואו האטומים לידי ביטוי.
אז כמה זמן קיים העולם?
תלוי באיזה הקשר אתם שואלים?
אם זה בהקשר של לימוד תורה, תשמעו מספר שקרוב ל 5000.
אם זה בזמן תצפית כוכבים במכתש רמון, תשמעו מספר הרבה יותר גדול.
קריאה נרגשת ליזמי מחיקת התאריכים בשטח
לאור הפסקאות הנ״ל, מוצאת החוויה המצפאית לנכון לבצע את הפניה הבאה:
בשנים האחרונות יש תופעה של מחיקה של הסברים משלטים בשטח, בגלל איזכור תאריכים של מליוני שנה.
זוהי הזדמנות לפנות לכל מי שפוגע בשלטי הסבר בשטח ומוחק מספרים בגלל שהם סותרים את גישת התורה. קחו דוגמא ממדריכי שאו מרום והבינו שאפשר להסתכל על העולם דרך כמה משקפיים, פעם משקפיים מדעיות ופעם משקפיים תורניות. אין צורך לפגוע ברכוש ציבורי. יש מקום לשתי הגישות. העולם מעניין ומסקרן יותר כשיודעים לאמץ תפיסה מורכבת.
הסקופ של הרמב"ם
רבי משה בן מיימון הצליח לתקן את מושג ה"נקיפה" שמתאר את סטיית סיבוב של כדור הארץ סביב צירו, ובעזרת תצפיות כוכבים ללא כל עזרים, הוא גילה שהסטייה זזה במעלה אחת פעם בשבעים שנה ולא פעם במאה שנה, כפי שחשבו קודם לפי חישוביו של תלמיי.
חידה לחובבי תצפיות כוכבים ותיקים:
בואו נמנה את כוכבי השמש בעברית ובאנגלית, מהקרוב לרחוק:
Mercury – חמה
Venus – נוגה
Earth – כדור הארץ
Mars – מאדים
Jupiter – צדק
Saturne – שבתאי
Uranus – אוראנוס
Neptune – נפטון
למה לשני הכוכבים האחרונים יש אותו שם באנגלית ובעברית?
למה אין להם שם בעברית?
התשובה: הכוכבים האלה ניתנים לצפיה רק עם טלסקופ, ולכן פשוט לא ראו אותם אלה שנתנו שמות לכוכבים. הם צפו בשמים רק בעיניים, ולכן הם לא ידעו על שני כוכבי הלכת האחרונים.
דבר לא פחות מדהים – עד קופרניקוס שחי לפני כ 500 שנה, כל חוקרי השמים לא ידעו שכדור הארץ סובב סביב הציר של עצמו ומקיף את השמש. הם חשבו שכל היקום מסתובב. לזה קוראים "המהפכה הקופרניקאית".
אמירתו של גלילאו גליליי
גַּלִילֵאוֹ גַּלִילֵיי (באיטלקית: Galileo Galilei; 15 בפברואר 1564 – 8 בינואר 1642) היה פיזיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי. תצפיות כוכבים שהוא ביצע באמצעות טלסקופ הביאו אותו למסקנה שכוכבי הלכת סובבים סביב השמש – המודל ההליוצנטרי. הוא לא הסכים לקבל את דעת הכנסייה שהשמש מקיפה את הארץ.
גלילאו ראה במודל ההליוצנטרי מציאות פיזית ולא רק אמצעי לחישוב מתמטי, כפי שנתפס על ידי הכנסייה באותם ימים. עוד טען, כי יש לפרש את כתבי הקודש פירוש אלגורי ולא לקבל אותם כפשוטם. בנוסף שטח את תקוותיו כי הכנסייה תשנה את עמדתה בנוגע לאיסור הספרים הקופרניקאים, כי לדעתו אסור לאמונה הנוצרית להישען על עובדות המדע.
הכריחו אותו להכריז שהכנסייה צודקת ולאחר ההצהרה הוא סינן מבין שפתיו "ואף על פי כן נוע תנוע" שמשמעותו שכוכבי הלכת ממשיכים לנוע סביב השמש.
מה זה אור?
אור הוא תופעה פיזיקלית. סוג של קרינה, אנרגיה שנפלטת מגופים שונים. אותה אנרגיה פוגשת את העין שלנו ומאפשרת לנו לראות את אותם עצמים.
תנועת האור במרחב מאפשרת לנו להאריך את המרחק של כוכב מסוים מכדור הארץ.
אור הוא גם מושג שמתאר הפצת הטוב על ידי האדם. משוררת שכתבה שיר לפני מאה שנה וכבר אינה איתנו, מאירה את העולם באורה גם לאחר שחלפה מן העולם.
גם כוכב יכול להאיר את העולם לאחר שהוא חדל להתקיים, וזה משום שהאור שלו ממשיך לנסוע בחלל זמן רב לאחר העלמו.
מצלמה יודעת לצייר בעזרת אור, ואחד האפקטים המיוחדים נוצרים כאשר נקודות של אור נעות ומשאירות שובלים דקים כמו בצילום שלפנינו. נסו זאת בעצמכם בעזרת פנסים ומצלמה יציבה.
איך מודדים מרחק של כוכב מכדור הארץ?
דרך א: מבצעים תצפית על הכוכב בשני מועדים שונים, ומחשבים את המרחק בעזרת טריגונומטריה.
דרך ב: כשכוכב מתרחק מאיתנו גלי האור שלו מתארכים, וזהו כלי למדידת המרחק של הכוכב מכדור הארץ.
מה המרחק של כדור הארץ מהשמש?
150,000,000 ק״מ.. מאה וחמישים מליון קילומטר. זהו מספר שאנחנו לא יכולים להכיל.
דרך טובה להמחיש אותו זה להגיד כמה זמן ייקח לנו לנסוע לשמש.
רוצים לנחש?
חישוב של החוויה המצפאית הביא אותנו למספר הבא – אם ניכנס למכונית ונרצה להגיע לשמש, ייקח לנו כ 200 שנה של נסיעה רצופה בלי הפסקה לקפה..
איך חישבנו את זה? הסתמכנו על המאמר הזה שמחשב את זמן הנסיעה מכדור הארץ לירח.
אז אם הנסיעה למצפה רמון נראתה לכם ארוכה, אפשר לקבל קצת פרופורציות..
איזה טלסקופים ישמשו אותנו בחוויית תצפיות כוכבים במכתש רמון?
התצפית מתבצעת בטלסקופים מקצועיים גדולים, אשר מאפשרים מפגש מיוחד ומרגש עם החלל. בעזרתם ניתן לצפות במכתשי הירח, בטבעותיו של שבתאי, בזוהרו של נוגה וכמובן – לראות כוכבים שלא ניתנים לצפייה בעיניים בלבד.
תצפיות כוכבים מותאמות לקהלים שונים
ההדרכות של "שאו מרום" מתאימות לכל החברה הישראלית.
תצפיות כוכבים למשפחה עם ילדים תפגוש גלובוס מתנפח ותעבור הפעלה של מערכת השמש.
תצפיות כוכבים לזוגות שמחפשים חוויה רומנטית יחוו את העוצמה והיופי של השמים יחד עם שיחה על היקום.
תצפית כוכבים לקבוצה גדולה תקבל הסברים שמתאימים לאופי הקבוצה.
בכל ההפעלות יש שימוש בטלסקופים מקצועיים, מצביעי לייזר ועזרים נוספים בהתאם לאופי הקבוצה.
ניתן להזמין הפקה עם מדורה, אוכל, כסאות, תה חם וכו'.
משך ההדרכה מותאם לאופי הקבוצה. לילדים יש אורך רוח של עד שעה. מבוגרים מקבלים הדרכה של עד שעתיים.
על מה עוד מדברים בתצפיות הכוכבים של שאו מרום?
על מחזור החיים של כוכב
על ערפיליות וחורים שחורים
על מכתש רמון – המכתש האירוזי הגדול בעולם
ועוד ועוד
מחשבה על חנוכה
הראיון עם שילה וואהל התקיים לקראת חג החנוכה, ובסיום מביא שילה מחשבה המחברת בין אור החג לשהייתו של עם ישראל בגולה:
חג החנוכה הוא החג האחרון במחזור החגים.
חנוכה לא מוזכר בתנ"ך. הוא נחנך לאחר סגירת התנ"ך – בתקופת בית שני.
אנטיוכוס אפיפנס גזר גזירות נגד העם היהודי והעם היהודי נלחם על זכויותיו לקיים את פולחני הדת שלו. למרות שזו היתה מלחמת מעטים מול רבים, ניצחו היהודים במלחמתם והאירו את בית המקדש בעזרת פח שמן שלמרות שהיה קטן, הספיק לשמונה ימים.
בשנת שבעים יצא עם ישראל לגלות, ושם הוא המשיך לחגוג את חג החנוכה. מה החזיק את עם ישראל בגולה ומנע ממנו התפוררות? פח השמן הוא זה ששימר את הניצוץ, את האור של עם ישראל.
עשינו לכם חשק לצאת עם החבר׳ה האלה לתצפית כוכבים במכתש רמון?
הנה הקישור לאתר של שאו מרום. תהנו.
קישורים נוספים:
מידע על תצפיות כוכבים במצפה רמון, עם דגש על אירועי קיץ של כוכבים >>
הוסף תגובה