על שביל ישראל לאופניים שמעתם? ככל שחולף הזמן יוצא הפרויקט הזה לאור ויותר ישראלים נחשפים לשביל המרגש והמסקרן שנסלל בימים אלה. מדובר בשביל ייעודי לרוכבי אופניים שייצא מהחרמון ויסתיים באילת. אורך שביל ישראל לאופניים יהיה 1200 ק"מ, והוא יעבור בנופים עוצרי נשימה של הגולן, הגליל, מישור החוף, שומרון, יהודה והנגב.
נחשפתי לפרויקט הזה לגמרי במקרה. ישבתי בפגישה בארומה מצפה רמון כשלפתע חלף לידי אדם צרוב שמש עם חיוך גדול ועשה לי את הקטע הישראלי הזה: אני מכיר אותך מאיפשהו. ניסינו פה, ניסינו שם, לא הצלחנו. שאלתי "אז מה אתה עושה כאן?", שאלה חצופה לכל הדעות, אבל היי, הוא בא למצפה רמון, וזכותי לשאול כי בכל זאת, אני מצפאי. עונה לי הבחור, שמסתבר שקוראים לו רון: "אני סולל את שביל ישראל לאופניים". נפלתי מהכיסא. שביל ישראל לאופניים? זה רעיון גאוני. "אני בא לעשות עליך כתבה". קבענו להפגש למחרת בבוקר.
הגעתי לגבעה שנמצאת מעל לחוות קיש, שם פגשתי את צוות העבודה. רון הוא המנהל בשטח מטעם חברת Bible Bike, ויש לו צוות של כעשרה עובדים מהמגזר הבדואי. "זאת חבורה מופלאה, קוסמים" מתאר אותם רון בחיבה, כמעט בהערצה. "הם גדלו עם הפרויקט. אנחנו ביחד כבר שנתיים. אתה רואה את ההוא עם החולצה הכחולה? כשהוא הגיע לעבוד כנער חשבתי שהוא לא יוכל להרים מעדר. היום הוא נהיה איש ונותן עבודה כמו שצריך." לי זה נשמע כמו מסלול גיבוש של הצבא, ובאמת סלילת שביל ישראל לאופניים זימנה לחבורה אתגרים וחוויות שגיבשו והפכו אותם לצוות מקצועי מאומן ויעיל.
קצת רקע
מיזם שביל ישראל לאופניים החל לפני כעשור, בשנת 2010 לערך, והוא מנוהל על ידי משרד התיירות. הפרוייקטור מטעם רשות שמורות הטבע הוא הילל זוסמן, ואת העבודות בשטח מקיימים קבלנים מבצעים שונים. כל קבלן עובד על מקטע, בהתאם להנחיות קפדניות הקשורות בשמירת טבע ותכנון נוף. בסופו של דבר כל המקטעים יתחברו לשביל אחד, אותו ניתן יהיה לנסוע מצפון עד דרום. ההערכה של רון היא שבנסיעה רגועה שמטרתה הנאה מהדרך והנוף, עוברים 50 ק"מ ביום. אם כך, ניתן להעריך שחציית הארץ לכל אורכה מחרמון עד אילת תארך כ 24 יום.
הצוות של רון מסיים בימים אלה את המקטע שבין שדה בוקר למצפה רמון, ותוך חודש יסתיימו תהליכי הסימון והשילוט. זה מצטרף לחלק הדרומי של השביל שכבר נסלל מאילת ועד למצפה רמון, וכך בשקט בשקט קרה דבר בישראל והחלק הדרומי של שביל ישראל לאופניים הושלם ברובו.
שמירת טבע כערך עליון
השביל נסלל תוך הקפדה רבה על שמירת טבע, שימוש בחומרים טבעיים בלבד, ללא בטון או אספלט. במהלך העבודה נחשפים משטחי סלע לבנים, מוזזות אבנים ונחפרים בורות.
כדי להשיב את הטבע לקדמותו הם פיתחו טכניקה שרון מכנה "בית הקברות". זה עובד כך: חוברים בור במרחק מהשביל, ומוציאים ממנו אדמה לצורך כיסוי השביל במקומות בהם נחשפו משטחים לבנים. את האבנים שהפכו לפסולת תוך כדי חציבת השביל מכניסים לתוך הבור ומחזירים את פני השטח למצבם הקודם תוך הקפדה על סידור האבנים עם הפנים למעלה, כדי שהפטינה – השכבה שהתחמצנה לאורך השנים וקיבלה את הצבע האופייני לפני השטח – תשתלב במרחב כמקודם.
ומה עושים עם משטחי הסלע הלבנים? גם כאן פותחה שיטה מיוחדת של מריחת דבק מיוחד והדבקה של האדמה אל הסלע. לאחר סיום כל מקטע מושקעים משאבים רבים בהתבוננות ואיתור נקודות בעיתיות, בהן מזהים את העבודה. כל נקודה כזו מטופלת ברגישות עד שהשטח נראה כאילו השביל היה קיים כאן מימים ימימה.
תכנון זויות למען הבטיחות
רוחב שביל ישראל לאופניים הוא כמטר, והוא מתוכנן בקפידה, תוך חשיבה על חוויית הרוכב. מצד אחד חוויה של הרפתקה והנאה מהנוף, מצד שני הקפדה על בטיחות מירבית. לשם כך מסתובב רון עם מחוגה צהובה וכל עיקול של הדרך הוא מתכנן בקפידה. השביל מסומן על ידו בעזרת דגלונים צהובים, שאחריהם עוקב הצוות בבואו לסלול את השביל.
"אתה רואה, כשנוסעים כאן חושבים שעומדים ליפול לתהום" אומר לי רון, "לכן יוצבו אבנים רחבות בקצה כדי לאותת לרוכב שיש כאן סיבוב ויתכנן את מהירות הרכיבה שלו". אנחנו עומדים בנקודה האמורה ורון מסביר לי שבהרבה מקומות הם בנו טרסות על מנת שזוית השיפוע של השביל תהיה נוחה ובטוחה.
חלק ניכר מהעבודה מתמקד בניקוז. זרימה של מי גשמים עשויה לפגוע בשביל, ועל כן חשוב מאד לנתב את זרימת המים בצורה חכמה. רון מראה לי איך בכל נקודה השביל בנוי בזוית כזו שגורמת למים להשפך ממנו כלפי מטה, אם לא מיד, אז כעבור מספר מטרים.
אני סללתי שביל בארץ ישראל
רון גלעד הוא תושב קיבוץ יפעת אשר בעמק יזרעאל. בצעירותו הוא חיפש את דרכו, ואומץ על ידי הבעלים של חנות האופניים המקומית. הוא התאהב בתחום וכך התחבר אל אהבת הטבע והנוף דרך רכיבה על אופניים.
"כשאני מגיע לצומת טי, אני מעדיף לשבת ולחכות. לראות מה יקרה". ובאמת קרה משהו. בשנת 2011 פגש רון את חובב לנדאו שהציע לו לעבוד איתו על סלילת דרכי נוף עבור מטיילים. החיבור היה טבעי ומאז הם יחד. יחד הם סללו את ארבעה מקטעים של שביל ישראל לאופניים ועוד פרוייקטים שונים ברחבי הארץ. "אני לא מסוגל לעבוד אם אין לי כיפת שמים מעלי", אומר רון בחיוך גדול, ומוסיף בסיפוק רב "סללתי שביל בישראל! מה עוד צריך לבקש בחיים."
המקטעים עליהם עבד הצוות של רון הם אלו:
– מכפר נוקדים למצדה
– ממצדה לשפך זוהר
– משדה בוקר למצפה רמון
קצב העבודה הוא כחמישים מטר של שביל ביום. זו הסיבה שסלילת השביל פוצלה למקטעים ולקבלנים רבים, והעבודה עליו תמשך כ 15 שנה.
קח אופן, קח תרמיל, בוא איתי אל הגליל
שביל ישראל לאופניים עומד לשנות את מציאות הטיילות בישראל. הוא ייצר תרבות טיול חדשה, וזאת בשל הנוחות והבטחון שמאפשר השביל לרוכב שאינו מקצועי. השביל מתוכנן כך שרוכבים חובבים, כאלה שיש להם אופני שטח בסיסיים, יוכלו לרכוב על השביל לכל אורכו ברמת אתגר קלה עד בינונית.
אין ספק ששביל כזה ימשוך אליו תיירות רבה. נוסיף על זה את העובדה שבישראל ניתן לרכוב באופניים לאורך כל עונות השנה ללא הפרעה של סופות שלג, והרי לנו ערוץ תיירות מופלא.
השביל מתוכנן כך שיהיה נוח לרוכבים למצוא פינות מנוחה, נקודות מילוי מים והצטיידות וכן מקומות לינה. בין אם בחניונים או בחאנים בישובים לאורך השביל. כך יפתח השביל את הכלכלה של עסקי התיירות ויפתח ערוצי יזמות שונים הקשורים בהובלת ציוד, אספקת מים ועוד.
אלעזר בן יאיר על אופניים
אחד המקומות בהם יש אתגר באספקת מים הוא מדבר יהודה, שבו חוצה השביל שטחים ארוכים ללא גישה לנקודות ישוב. מלבד תורפה זו מציע השביל נופים מרתקים ומקטעי דרך מושקעים מבחינת התשתית, וזאת בעיקר בשל האטרקטיביות של אזור מצדה לתיירים מהארץ ומחו"ל.
כשאנחנו מדברים על מצדה אומר רון: "פעם, לפני יותר מאלפיים שנה, ישב הצבא הרומאי למרגלות מצדה והכין שם מחנה. הם הזיזו אבנים כדי לקלוע בבליסטראות על מצדה, ועד היום רואים שם את הכתמים הלבנים שהם השאירו." מסתבר שלוקח לשטח עשרות אלפי שנים כדי להשתקם, ולכן כה חשובה עבודת שיקום השטח שמבצעים הצוותים במהלך בניית השביל.
לעבוד כמו חמורים..עם חמורים
במהלך העבודה על השביל התמודד הצוות עם אתגרים רבים. ביניהם שטפונות בזמן העבודה ולאחריה – דבר שסיכן את חייהם ואת "חיי השביל". למרבה המזל לא היו תקלות הרות גורל.
עוד חוויה מיוחדת קשורה בהתניידות אל השטח. לעיתים נזקק הצוות לעזוב את כלי הרכב ולפסוע רגלית מספר ק"מ אל קטע העבודה היומי. כדי לפתור את נושא הסחיבה של הציוד גויסו חמורים למשימה, מזכירים תמונות מימים עברו בארץ ישראל הישנה.
מי מריח הזדמנות?
השביל אמור להסתיים בשנת 2025 – אז יתחברו כל המקטעים ויהפכו לדרך אחת. עד אז ניתן להנות ממקטעי השביל בנפרד, ולהתכונן לרגע הגדול בו ניתן יהיה לחצות את הארץ במסע רצוף.
היזמים שביניכם יכולים כבר לתכנן כמה שנים קדימה, לזהות את הפוטנציאל העסקי הגלום בשביל, ולהקים את העסק שיביא תועלת לרוכבים, יוסיף ערך לחוויה התיירותית וישנה את חייכם מקצה אל קצה.
רעיונות לעסקים לאורך שביל ישראל לאופניים:
- הובלת ציוד ממקום למקום, כולל אופניים, אוהלים, שקי שינה וכו'.
- הטמנת מים.
- תחנות הצטיידות במזון / מזנוני דרכים.
- הדרכה מיוחדת לקבוצות ומשפחות
- סדנאות חוויתיות
- מפגשים מעוררי השראה בשטח
מוזמנים להתעדכן
שביל ישראל לאופניים נמצא ברשת ואפשר ללמוד עליו באתר האינטרנט, בדף הפייסבוק וגם בקבוצת הפייסבוק, בה תמצאו קהילת רוכבים שתשמח לשתף במידע ולענות על שאלות.
ובנימה אישית – ההחלטה התקבלה
יש לכם המלצות לאופניים ראשונים עבורי וציוד בסיסי להתחלה? מוזמנים לכתוב בתגובות.
הוסף תגובה