השראה בימי קורונה במצפה רמון

רגעים של השראה ואביב ביתי

מחצבים של זיכרון במצפה רמון. תיאה פרידמן רגילה למרחבים, לטבע, לנגיעה בצמחים ובאדמה. בימים של בית, האמנית שבה מוצאת את הדברים האלה גם בסביבה הקרובה. קבלו שאיפה של השראה.

פרסומת

נדודים

אני יוצאת מגוף הבית אל נוף החצר.

האוויר המצפאי קריר ונקי כתמיד, מקיף אותי, חודר אל נחיריי.

הבוקר הזה יהיה שונה מקודמו, חדש ומרענן. התנועה בחצר הבית הנה ושוב, השינוי החד הזה שבין קרירות החוץ וחם הפנים- – -הלוואי ויכולתי לקרוא בקול כמו דון פדרו, תרנגולו של אביגדור דגן בספרו הטוב "בינת השיכווי"*. אבל תרנגולים אין כאן ברחוב בו אנו גרים ב"שכונה החדשה", שימיה אמנם פחות מימי חיי… אני מחייכת חיוך של בוקר (נותנת לו מקום בלווית הודייה על היש:). ונזכרת בבוקר אחר לפני מספר שבועות כשמעל ראשי חגו בחדווה ציפורית משגעת השרקרקים. כמותי – הם מגיעים לרגע לא ארוך. לעתים בונים השרקרקים קינים שבקירות אדמה רכה, מקומית. לרוב ימשיכו במעופם הלאה אל ארצות רחוקות.

השראה בימי קורונה במצפה רמון

בית

מאז היציאה אל חצר הבית היא חלק מדלת אמותינו*(1) שהצטמצמו עד מאוד.

מאז השרקרקים הרחיקו במעופם. מתי נוכל אנו לנדוד הלאה ממאת המטרים סביב ביתנו? לא נדע. כמעט ולא נותר אלא לברך על העיקר, הראשית והאחרית: זריחת השמש ומולד הירח. להודות על המזון ועל המים ועל האוויר הטוב של מצפה רמון.

השראה בימי קורונה במצפה רמון

התחדשות

לא הרחק מפתח הבית במדבר (בתחום מאת המטרים..) הפריחה עדיין חוגגת. מקור החסידה מסמן את השינויים שקורים סביבנו, גם בלעדינו.

סביב הים התיכון ועד מערב אסיה ננעצים בסדקי הקרקע מחוגיו המנוצים של מקור החסידה, טומנים פנימה את הזרעים לעתיד, מראה שתמיד מעלה בי חיוך ונחמה. החיוך – על זיכרון מימי הילדות: היינו נועצים בין סיבי הסוודר את מחוגי הזרע שטרם מצאו סדק קרקע מיוחל, ומתבוננים בתנועתם האיטית, הסיבובית על גופנו. והנחמה – הנה בכל שנה, בכל אביב – הם מממשיכים ונטמנים באדמה. מרחיבים את תפוצתם הצבעונית, צובעים את הנוף בעוד צורה וגוון. למרות נוכחותנו, ויחד עם קיומנו האנושי מפר השלווה, הטבע עקבי ומתחדש. האם נדע להתחדש כמותו, אחרי "עונת הקורונה" המשתקת עד אימה?

השראה בימי קורונה במצפה רמון

מיחזור

הזמן הזה הוא כשלעצמו זמן של שינויים רציפים. עלי הכותרת המרשימים של הצבעוני, הנורית והפרג אט אט נושרים מטה, מפנים את מקומם לפירות נושאי הזרע. היופי הססגוני מתחלף ביופי הפרי, המתמזג באדמת המדבר בימים של אובך על סף חג האביב. כי הוא, האביב, חוגג. לעצמו, את עצמו. ואם לא זכינו לחגוג אותו במלואו – אולי נחצוב פנימה לזיכרונות האביבים שחלפו מזמן, אך נטבעו בתוכנו.

השראה בימי קורונה במצפה רמון

השראה

ראו אותו – את הזוגן*(2): יש וימיו נספרים בשנים רבות! בענפיו טבעות שנתיות שיש והן יכולות להעיד על מעל מאתיים שנות חיים. אכן – צמח רב שנתי במלוא מובן המילה:) מנגנון קיומי – הישרדותי מאפשר לזוגן להמית חלק מגוף ענפיו, ולהישאר נסמך על מחצית גופו בשנים שחונות במיוחד. עם בוא שינוי לטובה, כמו עונת הגשמים המבורכת שקדמה לימי הקורונה, חוזר הזוגן למלוא אונו, ומצמיח ענפים חדשים, עלים בשרניים במופע זוגי משל מתכונן הוא לעלייה אל תיבת נוח. וכעת, הנה יעלה ויפרח ממש, בפריחה לבנה עדינה.

אולי כמותו נשכיל להמית מתוכנו את המיותר, לשמר את כוחנו עד לאחר ימי הסגר הללו, ואז – להתחדש ולהצמיח מתוכנו כוח חיים חדש ורענן, עשיר ביופי.

השראה בימי קורונה במצפה רמון

התבוננות

הטבע אינו נמצא רק בגבעות סביב. הוא ממש בכל פינה. בצדי מדרכות, בקו החומה ליד הבית. הוא נוכח, עקשן. וטוב שכך. בימים אלו, כשמבטנו מצטמצם למאת המטרים סביב הבית – אפשר לגלות את הנסים והנפלאות שיוצרות הנמלים, את הצמחים העשבוניים שלא נתלשו ממקומם מפאת גידולי שדה או גינון מסיבי של גינת נוי מאולפת. אפשר לצאת עם זכוכית מגדלת ולחקור את הנגלה. או עם המצלמה בפלאפון. או אפילו עם פנקס וכלי רישום. להתבונן בקיים, עם פליאה על היותו. כי באמת, כל שביב קיום הוא סוג של פלא.

אה, ורצוי בכל יום, ובימים של סגר בית במיוחד, למצוא פיסת אדמה להניח עליה את רגלינו לעשר דקות לפחות ולנשום פנימה את האוויר הטוב של מצפה רמון.

*1

"נצחון!" שב וקורא דון פדרו וכשהוא רואה אותי ליד החלון, הריהו מנתר מיד מהגדר ועף אלי. "הבוקר יפה הוא. יום יפה יש לנו". "כל יום דומה לקודמו, כולם דומים זה לזה" אני אומר לו… "לא לא " עומד הוא על דעתו " יום זה יפה מיום אתמול, ומחר יהיה יום יפה יותר מהיום…היום הזה יפה מיום אתמול מפני שהיום הזה עדיין הוא כאן, ויום אתמול איננו עוד"… ומה יהיה אם מחר לא אקום עוד ויישאו אותי פשוט רגליים בעד הפתח ויקברו אותי ויכסוני ברגבי עשב? …גם אז יהיה היום הזה יפה מאתמולו?" …"כן דוקטור, גם אז יהיה יום יפה. היום יהיה בלעדינו, אבל יום יפה".

בינת השכווי / אביגדור דגן, הוצאת עם עובד 1978, תרגום: צבי ארד.

*2 

בין סגולותיו של שיח הזוגן : משמש אצל הבדווים לטיפול בדלקות-עור, גירוד וגירוי, ובכאבי שיניים.

על פי מייק לבנה

שתפו חברים:

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב email
מייל
שיתוף ב print
הדפס

עוד דברים שעשויים לעניין אותך

לחיות במצפה רמון - ארי שומרון על שפת מכתש רמון
בלוגרים מצפאים
ארי שומרון

לחיות במצפה רמון

זה התחיל רחוק מכאן – אי שם בארגנטינה. הזוג ורד וארי שומרון הלכו לטיפול זוגי. הרקע: האם לעבור לגור במצפה רמון בארץ ישראל. כך פותח ארי שומרון את הבלוג שלו באתר החוויה המצפאית. אנחנו בטוחים שזה יהיה מסע מופלא, כי ארי, בין יתר כשרונותיו, הוא מספר סיפורים מרתק.

קרא עוד »
סובב מכתש רמון - יציאה ממצפה רמון
בוטניקה
מערכת החוויה המצפאית

סובב רמון – מסלול היום הראשון – ממצפה רמון אל חניון נחל ניצנה

מסלול סובב רמון הוא מיזם שנועד לאפשר למטיילים לחוות את נופי מכתש רמון מכל צדדיו בשמונה ימי טיול. בסדרת כתבות נסקור את המסלול הזה מכל היבטיו, ונשלב מידע בוטני, זואולוגי, ארכיאולוגי וגיאולוגי. המדבר מזמין אתכם למסע מופלא לכל המשפחה.

קרא עוד »
סובב רמון - מסלול היום השני
בוטניקה
מערכת החוויה המצפאית

סובב רמון – מסלול היום השני – מחניון נחל ניצנה אל בורות לוץ

מסלול סובב רמון הוא מיזם שנועד לאפשר למטיילים לחוות את נופי מכתש רמון מכל צדדיו בשמונה ימי טיול. בסדרת כתבות נסקור את המסלול הזה מכל היבטיו, ונשלב מידע בוטני, זואולוגי, ארכיאולוגי וגיאולוגי. המדבר מזמין אתכם למסע מופלא לכל המשפחה.

קרא עוד »
mood_bad
  • אין תגובות עדיין
  • הוסף תגובה
    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות