למידע כללי וסרטון אודות שביל סובב רמון, נא לחצו כאן
מה נראה היום?
- חרותת הסלע
- תצפית מכתש רמון – מצפון
- תצפית קרני רמון
- הר רמון
- בורות לוץ
אורך המסלול
עד כביש 171: 9 ק״מ | כ 5 שעות
עד כביש כניסה להר רמון: 18 ק״מ | כ 7 שעות
עד חניון הלילה: 20.5 ק״מ | כ 8 שעות
רמת קושי
משפחות
צבע המסלול
סגול, ירוק, אדום
עונות מומלצות
סתיו, חורף, אביב.
ברז מים
חניון לילה נחל ניצנה
בורות לוץ (כולל שירותים)
דגשים והערות
מסלול מגוון עם שלוש אפשרויות סיום.
למשאירי כלי רכב:
קצר: פנייה ימינה מכביש בסימון אדום מכביש 171.
בינוני: פנייה שמאלה מהכביש בסימון אדום, בכניסה להר רמון.
ארוך: בבורות לוץ.

סיפור דרך
מחניון הלילה נלך לאורך תעלת הטיה עתיקה עד שמגיעים לאלה אטלנטית גדולה ולצידה חרותת סלע (5א).
נעלה לתצפית נוף מרהיבה, שבהמשכה אוכף ועליו רוג'ומים.
הדרך ממשיכה מערבה על קו גובה עד דרך רכב, שם ניתן לסיים יום קצר.
לממשיכים:
נחצה את כביש 171 (6) אל שפת המצוק הצפוני של המכתש (7).
נלך על המצוק עד תצפית קרני רמון (7א).
נמשיך על המצוק המערבי של המכתש עד הר רמון, הגבוה בנגב (8).
נפנה לכיוון הכביש, ושם נסיים את מסלול היום הבינוני, או שנחצה את הכביש ונמשיך בין טרסות, בורות מים עתיקים ושרידי בוסתן עד חניון לילה בורות לוץ (9).


חרותת הסלע (5א)
בעלייה מחניון הלילה, במקביל לערוץ, נמצא חרותת סלע. חרותות נמצא לרוב על סלעי גיר בעלי קרום חום-שחור המכיל ריכוזי תחמוצות שונות כמו ברזל, צור ומנגן.
איך נעשו החרותות? בהקשה, בחריתה או בשפשוף באמצעות אבן חדה או באזמל ברזל.
מה בחרותות? יעלים, גמלים, דמויות אדם, כפות רגליים, נחשים, יענים, טורפים כגון כלבים, זאבים ולעיתים גם נמרים, סוסים ועוד. במקרים רבים דמות החרותה היא חידה עם משמעות מאתגרת המגרה את הדמיון. החרותות מייצגות את עולם הדימויים של האדם ברחבי הנגב החל מלפני 6,000 שנה.
על מה הן מעידות? החרותות שייכות לעולם הרוח, לאמונות, למיתוסים ולפולחן. ייתכן כי באמצעות החרותות פנו תושבי הנגב הקדומים אל האלים ואל כוחות הטבע. היעל הזכר בעל הקרניים הגדולות הוא הנפוץ מבין בעלי החיים בחרותות. לעיתים קרובות הוא מופיע עם כלבים או טורפים אחרים ולעיתים הוא נושא סמלים שונים או מתואר כניצוד בידי קשתים. השערות שונות הועלו בניסיון להסביר את שכיחותן של חרותות היעל, כמו היותו סמל לפריון, חוליה במחזור החיים, ואף דימוי של אל שמת וקם לתחייה בכל שנה, בדומה לאלים מהעולם הקדמון המסופוטמי כגון דומוזי (תמוז), בעל הכנעני, אוזיריס המצרית ואדוניס היווני. מוטיב שכיח נוסף המופיע בחרותות הוא אדם המרים את ידיו ("אורנטה"), שכנראה גם הוא מייצג אלוהות מסוימת. דמויות אדם מופיעות גם רוכבות על סוסים או גמלים, לעיתים אוחזות באלה, בחרב או בחנית. בהמשך הדרך העולה אל האוכף מתגלה מח'סן או מטמורה מרשים.


תעלת ההטיה
נפגוש תעלת הטיה של מי שיטפונות היורדים בערוץ צדדי אל נחל ניצנה (עדות לחקלאות קדומה). נעלה אל האוכף שממנו נשקף נוף מרשים אל נחל ניצנה ואל מצלעות המכתש הצפוניות. בהמשך הדרך נפגוש את השביל האדום המוביל לחציית הכביש אל המכתש (6). זהו מקום השארת מכוניות למסלול הקצר. לממשיכים: חוצים את הכביש והולכים על השביל הירוק. ממשיכים ללכת על שפת המצוק הצפונית ופונים דרומה לשפת המצוק הדרומית.

הייתי רוצה להיכנס פעם בעורו של מי שבא לראשונה למכתש רמון מצפון, מבלי לדעת עליו דבר מראש. מה חושב לו אותו אדם כשהוא מתקרב למצפה רמון, אחרי כמה עשרות ק”מ של רמות והרים שוממים, שאין בהם כדי אחיזת עין למי שרואה אותם לראשונה? הרי סלע קרחים וודיות ביניהם, אחד דומה למשנהו, ואחריהם מישור פתוח (מישור הרוחות), הנמשך, מי יודע לאן, ומה בא אחריו? עוד הרים כאלה וואדיות ביניהם?
וכאן האיש מוכרח לצעוק (אולי הוא לא צועק בקול רם, אלא עושה את זה אצלו בפנים), כי לפתע פתאום, בלי מילה אחת של התראה, נפתחת לפניו התהום. לא תהום ספרותית (של היגון, היסורים, הבדידות וכד’), אלא אחת ממשית מאד, כמה מאות מטרים עומקה, כזאת שאם אתה צועד כלפיה צעד אחד מיותר, יצטרכו לאסוף אותך בחלקים קטנים אי שם למטה.
ממך ודרומה נפתח עולם חדש לגמרי, כל כך אחר ממה שהיית יכול לתאר לעצמך.
שם, על השפה, אתה מתחיל להאמין, שיש גיאולוגיה בעולם, ומתחיל לפקפק אם מישהו מבין באמת מה קורה כאן.
מתוך הספר “שבילים במדבר”, מאת עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע
ממשיכים ללכת על שפת המצוק הצפונית ופונים דרומה לשפת המצוק הדרומית. מגיעים לאנדרטה לזכר חללי ה”קולומביה”.
קרני רמון
במבט דרומה לתוך המכתש נשים לב לכמה גבעות הבולטות בצבען הכהה על רקע קרקעית המכתש הבהירה. גבעות אלו נקראות קרני רמון. ביניהן בולט במיוחד הר ערוד – הר שחור בעל מבנה כיפתי המתנשא לגובה ניכר ביחס לסביבתו. מבט מקרוב על הר ערוד וקרני רמון יגלה כי הם עשויים סלעים בזלתיים. מקורם של סלעים אלו בהתפרצויות געשיות לפני 120 מיליון שנים.
בעקבות אסון התרסקות מעבורת החלל קולומביה ניתנו לשבע הגבעות הגעשיות של קרני רמון שמות חברי הצוות שנהרגו באסון. הר ערוד נקרא גם גבעת רמון על שמו של אילן רמון.
הסלעים הבונים אזור זה הם סלעים ממקור געשי בעלי גיוון רב, הכוללים סדרה של שפכי לבה שנערמו זה על גבו של זה, המופיעים לסירוגין עם שכבות פירוקלסטיות כמו טוף, סקוריה ופצצות וולקניות. סלעים אלה חדורים במחדרים וולקאניים רדודים שחדרו מלמטה אל תוך השכבות שקדמו להם. מעל לכל אלה מתנוסס גבוה אגם של לבה קרושה שהשתמר בליבו של הר געש קדום, הוא הר ערוד. התקררות הלבה באגם התרחשה באיטיות מספקת כדי ליצור פריזמות )מנסרות( של עמודי בזלת שכיוונן נקבע בהתאמה למגמת הקירור שפעלה על הלבה החמה שבאגם. היות שדופנות הרי הגעש ששימרו את האגם בתוכו היו דקות יחסית, התקררו שולי אגם הלבה בהתאם לדופנות ההר. דבר זה מקנה לעמודי הבזלת כיוון אופקי השונה מכיוון העמודים הנראה בשפכי הבזלת שמחוץ להר ערוד, כמו למשל בקניון הפריזמות הנמצא מצפון–מערב להר ערוד.
השכבות הוולקאניות השונות מופרדות זו מזו בשכבות בליה שיצרו קרקעות קדומות בגוון אדום, עשירות בחרסית. בשכבות אלה התגלו כבר בשנות ה 50- מאובנים רבים של דו-חיים, בעיקר צפרדעים, ששכנו באגמי מים מתוקים שהתפתחו בצל הרי הגעש.
כל הנוף הוולקאני הנפלא הזה, שכדוגמתו רואים היום ברמת הגולן, התפתח כבר לפני כ 105-120- מיליון שנים )בתקופת הקרטיקון המוקדם( על פני יבשה שטוחה ששכנה בקצה הצפוני-מזרחי של יבשת אפריקה הקדומה, לחופו של אוקיאנוס הטטיס.
לאחר ששככו ההתפרצויות הוולקאניות נחשף האזור לתהליכי בליה נמרצים. אלה ניסרו את רמת הבזלת שהתפתחה באזור לגושים נפרדים הנראים היום כגבעות הבונות את קרני רמון, ולאחר מכן קברו את הנוף המגוון בהדרגה באבני החול הצבעוניות של תצורת חתירה, שהצטברה באזור בשלב האחרון של הקרטיקון המוקדם, 100-105 מיליון שנה טרם זמננו.
על פי אופי הקרקעות האדומות העשירות בברזל, מאובני הצפרדעים ושפע של עצים מאובנים הכוללים גזעים, ענפים ופירות, בנוסף על מאובני שרכים רבים שנמצאו בקרבת קרני רמון, ניתן לשחזר את תנאי האקלים והסביבה שהתקיימו בתקופת הקרטיקון המוקדם בחלקה הצפון-מזרחי של יבשת אפריקה. בתקופה זו שרר באזור אקלים טרופי לח העשיר במקווי מים, נהרות ואגמים. התקיימו בו תהליכי בליה נמרצים, ובו חיו מינים רבים של צמחים ובעלי חיים, בכלל זה גם דינוזאורים גדולים. מכל אלה נותרו הנוף הנפלא של קרני רמון, הר ערוד וסלעים מגוונים המשמרים במקומות רבים עדויות לעולם החי שהתקיים כאן, שנים רבות לפני התפתחותו של מכתש רמון החושף היום את הממצאים הקדומים.
בהמשך ההליכה נפנה אל פסגת הר רמון.

הר רמון (8)
הר רמון (בערבית: ראס רמאן) הוא הגבוה בפסגות הר הנגב – 1,037 מטר מעל פני הים. הוא ממוקם מעל הפינה הדרום-מערבית של המכתש, כ 35- ק”מ ממצפה רמון.
ההר הוא חלק מקמר רמון העולה מגובה 250 מטר עד פסגתו.
תצפית רחבה נשקפת מההר אל מערב הנגב ומכתש רמון ובתנאי ראות טובים אף להרי אדום שבירדן.
טומולי
על פסגת ההר נמצא שדה של רגמים, שהם גלי אבנים מתקופת הברונזה התיכונה אשר שימשו לקבורה.

המסלול יכול להסתיים ברחבת החניה של השביל האדום העולה להר רמון.
לממשיכים: הולכים במסלול הסגול המגיע לחניון הלילה בבורות לוץ. אם
הגעתם מוקדם מספיק, מומלץ לסייר באתר בורות לוץ.
בורות לוץ (9)
לפי השם הערבי: לוּצָאן. לוז פירושו אגוז, שקד. בפברואר צומח באזור שקד הרמון, ונחל לוצאן נקרא על שמו. 17 בורות מים מרוכזים בשטח שגודלו 2×0.7 ק”מ. חלק מהם פתוחים (‘צלחות’) וחלק מקורים (מאגורות). מימיהם נועדו לחקלאות העתיקה, וביניהם נמצאו גם גרנות ובתי מגורים בודדים.
חלק מהבורות המקוּרים הם שילוב של בור פתוח ובור מקורה שחלק ממנו חצוב בסלע, תוך השארת תקרת סלע טבעית, והחלק האחר מדופן באבן. כל הבורות חצובים בנקודות המגע בין שכבת קירטון רך לבין סלע גיר קשה. רובם מתקופת הברזל Ⅱ, מהמאה העשירית לפסה”נ או מאוחר יותר.
בשטח בורות לוץ נתגלו שני בתים: אחד מהם ניצב בראש הגבעה, בנקודת גובה 987 מ’. בית זה מתוארך אולי לימי עוזיהו מלך יהודה, שפעל בנגב במאה השמינית לפסה”נ. השני הוא בית נבטי שנבנה במדרון הצפוני של גבעה זו.
תעלות מים חפורות בקרקע ומדופנות באבן, שאורכן כמה מאות מטרים, מוליכות אל הבורות. לפני פתח כניסת המים לבורות יש בדרך כלל אגן שיקוע. כיום, לאחר הגשמים, מתמלאים אחדים מהבורות ומשמשים מקור מים חשוב ביותר לעופות שונים: סנוניות, נחליאלים, גבתונים, פרונים, חצוצרנים וקטות.

הם (הנבטים) תאבי חירות מאין כמותם, וכאשר מתקרב כוח אויב גדול הם מבקשים מפלט במדבר, המשמש להם מבצר. כי בהעדר מים אין בני אדם אחרים יכולים לעבור בו אלא הם לבדם. בארץ זו הכינו להם מאגרי מים תת קרקעיים וציפו אותם בטיח… לאחר שהם ממלאים את הבורות האלה במי גשמים, הם סותמים את פיותיהם, שהם מפלסים אותם עם פני הקרקע, ואז הם מסמנים את מקום הבורות בסימנים הידועים רק להם, ואינם ידועים לאחרים.
דיודרוס (ההיסטוריון היווני דיודורוס מסיציליה, שחי במאה הראשונה לפסה”נ. דבריו על הנבטים מסתמכים על חיבוריהם של סופרים שקדמו לו).

זואולוגיה
טוואית הארכובית Orgyia dubia
על ענפי מלוח קיפח ושיחים אחרים, ניתן להבחין בפקעות משי צהבהבות טוויות בדלילות, צמודות לענף בקורים עדינים. על פני הפקעת שזורים זיפים שחורים צורבים שהשיר זחל הפרפר מגופו לפני שהתגלם. שם הזחל ופרפר הלילה שיגיח מהגולם הוא טוואית הארכובית. הזחל ניזון ממגוון רחב של צמחי מדבר, ונראה בכל עונות השנה. כמו זחלי פרפרים רבים אחרים, עוטה הזחל זיפים צבעוניים וצורבים להגנה מפני טורפים. לאחר כמה התנשלויות, טווה הזחל פקעת קורים, שבה הוא משיל את עורו בפעם האחרונה והופך לגולם. בתוך הגולם מתפרק גוף הזחל ונבנה מחדש לפרפר בוגר. זכר הפרפר המגיח מהגולם, פורץ חור בפקעת, נעמד על ענף, פורש כנפיים, מתייבש, מתאושש ומתעופף לחפש נקבה. ומה עם הנקבה? אצלה הסיפור שונה לגמרי.
נקבת הפרפר המגיחה מהגולם נשארת בתוך הפקעת לכל חייה. הפרפרה בפקעת היא יצירת מופת אבולוציונית של חסכנות ויעילות במבנה וחומר. כיוון שלא תצא מהפקעת ולעולם לא תעוף – אין לה כנפיים. כיוון שלא תעמוד או תצעד – אין לה רגליים. כיוון שלא תאכל עוד דבר (אכלה הרבה כזחל), היא
חסרת גפי פה, מערכת עיכול ומערכת הפרשה. כיוון שלא תראה אור יום, היא גם חסרת עיניים. כלל האנרגיה, המקום שהתפנה והחומר שנחסך, מוקדשים ליצירת ביצים. הביצים מוטלות בתוך הפקעת, לצד האם. הזחלים, זמן קצר לאחר בקיעתם, ממשיכים במסורת הניצול המקסימלי של חומר ואנרגיה וניזונים מקליפת הביצה שממנה בקעו ומשרידי הפרפרה–האמא.


בוטניקה
צבעוני המדבר – Tulipa systola
משפחת השושניים

צבעוני ססגוני – Tulipa polychroma
משפחת השושניים
מין נדיר של צבעוני הגדל בארץ רק בהר הנגב הגבוה. קטן וצנוע מצבעוני המדבר, פרחיו ורודים-לבנים ופורח בתחילת האביב, בחודש מרץ. פרט להר הנגב הגבוה גדל הצבעוני הססגוני בהרי אדום ובדרום סיני.

שמשון הדור – Helianthemum vesicarium
משפחת הלוטמיים
בן-שיח מסועף בעל ענפים דלילים ומעט עלים. באביב, בחודש אפריל, מתכסה צמח צנוע זה בפרחים גדולים ורודים.
בהר הנגב הגבוה ישנה תופעה יוצאת דופן – אפשר למצוא מלבד הפרחים הוורודים, צמחים עם פרחים לבנים ואדומים. שמו הקודם, שמשון השלחופיות, מתאר את גביעי הצמח לאחר נשור עלי הכותרת, הנראים תלויים כפנסים סיניים, מעין שלפוחיות.
השמשון ההדור גדל, פרט להר הנגב, בנגב הצפוני, בחגורת הספר של הרי יהודה ובשפלה.

שקד רמון – Amygdalus ramonensis
משפחת הוורדיים
עץ קטן המשיר עליו בחורף, אנדמי אך ורק להר הנגב הגבוה (אנדמי: נמצא באזור גיאוגרפי מסוים בלבד). הפריחה הלבנה-ורדרדה, כמו במיני שקד אחרים, מסוף ינואר, פברואר ואף במרץ.
הפירות מרים ובלתי אכילים. מין נדיר מאוד.

קרקש צהוב – Colutea istria
משפחת הפרפרניים
שיח זקוף בעל ענפים ארוכים וגמישים המשיר עליו בחורף. פורח באביב בפרחים צהובים בעלי כתמים אדומים המכוונים את הדבורים לצוף המוסתר בפרחים. הפרי הוא תרמיל נפוח בצבע לבן-ורוד וכשמתייבשים הפירות הם מיטלטלים ברוח, נוקשים זה בזה ומשמיעים קולות קרקוש, מכאן שמו. הצמח גדל בערוצים בהר הנגב ובנגב הצפוני. כמה אמונות התפתחו סביב הקרקש, על פי אחת מהן הקרקש הוא הסנה הבוער, ואפשר למצוא אותו במנזרים ביזנטיים בהרי יהודה ובגליל, שם כנראה שתלו אותם. הבדואים נוהגים להכין מקלות מענפי הקרקש ומסורת נוצרית מזהה את הקרקש עם הצמח שממנו הכינו את “מטה אהרון”.


מסלול סובב רמון הוא חלק מגיאופארק ארץ המכתשים
גיאופארק הינו פארק בינ"ל המתאפיין בנופים ותופעות טבע בעלי ערך וייחוד, וניהול מרחבי משתף השואף לקדם את החינוך, התיירות והכלכלה לטובת תושביו. הגיאופארק מיועד ליצור הזדמנויות כלכליות לתושבי האזור, להעצים את התמורה שתושבים ומבקרים מקבלים מהשטח ולשתף אותם בשמירה על ערכי הטבע המקומיים ועל איזון בין שימור ופיתוח.
תוכן עמוד זה נלקח מהספר ״חלון למכתש רמון – מסלול סובב רמון״ מאת רותי גובזנסקי, בהוצאת רשות הטבע והגנים ומו״פ מדבר וים המלח.
בספר תוכלו למצוא קטעי קריאה, מסלולים ומידע מסודר ונוח על כל סובב רמון.
מומלץ להצטייד גם במפת סובב רמון באתר שביל נט, במרכז המבקרים במצפה רמון או בחנות רשות הטבע והגנים במדרשת בן גוריון ובעבדת. הניווט בעזרת מפה מודפסת יותר נוח.


קרדיטים הספר ״חלון למכתש רמון״
ייעוץ מקצועי: ד"ר ירון פינצי
כותבים: ד"ר ירון פינצי, שקד אבני, אריאל מרוז, רותי גובזנסקי.
זואולוגיה: ד"ר שרון רנן, איתי רנן. בוטניקה: מימי רון.
חלון לגיאולוגיה: ליאור אנמר. חלון לאסטרונומיה: שלמה בוסקילה.
הפקה: רשות הטבע והגנים – אגף חינוך וקהילה
עיצוב ועריכה גרפית: רונית צינוביץ – סטודיו 2
הגהה מדעית: ד"ר אבשלום באב"ד
עריכה לשונית והגהה: נועה מוטרו
מפות: שביל נט בע"מ
דפוס: רשות הטבע והגנים
הפצה: רשות הטבע והגנים
הוצאה לאור: רשות הטבע והגנים
© כל הזכויות שמורות למו"פ מדבר וים המלח ורשות הטבע והגנים יוני 2019
אסור להעתיק או לצלם מהספר ללא קבלת אישור מההוצאה לאור
צלמים:
דורון ניסים, שרון פישר, בעז לנגפורד, יוסי גובזנסקי, דרור פייטלסון, עוז ריטנר, יגאל ויינר, חובב צפריר, ארכיון הפלמ"ח, יעקב מן, ד״ר שרון רנן, אילייה שלמייב, אלי פלגין, איתמר ברסט, יעקב לדרמן, יהונתן כלפה, ד״ר יאיר הרכבי, דובה פרימרמן, יובל סגל, דניאל וינקלר.
מאיירים:
רונית צינוביץ (מבנים גיאולוגיים), אסף בן דוד (עקבות חיות בר), מו״פ מדבר וים המלח (מיניפלקטים של ארץ מכתשים), אריה בר (מפת דרכים עתיקות בנגב), המכון הגיאולוגי (מפת חתך מכתש)
תודה מיוחדת לאנשי רשות הטבע והגנים היום ובעבר: רעיה שורקי, עדי גרינבאום, נדב טאובה, תומר נחמני ויגאל ויינר, אשר קידמו את שיתופי הפעולה ומימשו את מיזם כתיבת המדריך.
צילום כריכה חיצונית: דורון ניסים
אהבתם את מה שקראתם? מוזמנים להשאיר לנו תגובה, לספר על חוויה במסלול סובב רמון או לתת טיפ שיעזור למטיילים אחרים.
לקבלת מידע על טיולים ואירועים במצפה רמון הצטרפו לקהילת אוהבי מצפה רמון.
הוסף תגובה