סובב רמון – מסלול היום השלישי – מבורות לוץ לחניון לילה הר עידו

מסלול סובב רמון הוא מיזם שנועד לאפשר למטיילים לחוות את נופי מכתש רמון מכל צדדיו בשמונה ימי טיול. בסדרת כתבות נסקור את המסלול הזה מכל היבטיו, ונשלב מידע בוטני, זואולוגי, ארכיאולוגי וגיאולוגי. המדבר מזמין אתכם למסע מופלא לכל המשפחה.
סובב מכתש רמון - היום השלישי

למידע כללי וסרטון אודות שביל סובב רמון, נא לחצו כאן

מה נראה היום?

  • קו K
  • מצפור מעלה ערוד
  • היסטוריה על הדרך
  • תצפית היווצרות המכתש

אורך המסלול

14.5 ק״מ | כ 6 שעות

רמת קושי

משפחות

צבע המסלול

סגול, ירוק, אדום, כחול, אדום, כחול

עונות מומלצות

סתיו, חורף, אביב.

ברז מים

בורות לוץ (כולל שירותים)

דגשים והערות

להולכים בטיול יום ניתן להתחיל בכניסה להר רמון (שביל אדום) או בשביל הסגול היוצא מהכביש (171).
למעוניינים לישון במצפה רמון, יש להקפיץ ג׳יפים מחניון ליל הר עידו למצפה רמון.

סובב מכתש רמון - מפת אתרים של היום השלישי

סיפור דרך

 נצא מבורות לוץ (9) נחצה את הכביש ונעלה ליד קו K (נקודה 9א) חזרה להר רמון. 

נרד אל שפת המכתש ומשם דרומה אל מצפור מעלה ערוד (10), שבו נצפה ממערב על המכתש. 

נמשיך בדרך הרכב עד מעבר ערוד (11) וממנו ב”מעלה הריבסים” לרמה מישורית הצופה מדרום על מכתש. 

לאחר ירידה קצרה נעלה אל פסגת הר עידו (12), המעוטרת בגלי אבנים. 

משם נצפה דרומה אל מחוץ למכתש. 

לסיום נרד בירידה קצרה אל חניון לילה הר עידו (13).

מסלול סובב מכתש רמון - מפת גבהים של היום השלישי
מפת גבהים
סובב מכתש רמון - היום השלישי - מפה טופוגרפית
מפה טופוגרפית

קו K (נקודה 9א)

המסלול שלנו פוגש קיר נמוך הבנוי מאבנים, שאורכו 4.6 ק"מ, המקביל לדרך הג'יפים העולה ליד הר רמון, שכיוונו ממזרח למערב. קיר האבנים עובר בין הר רמון להר רומם. קו זה ודומים לו מעידים כנראה על פעילות פולחנית קדומה שהייתה קשורה בקבורה.

מצפור מעלה ערוד (10)

תיאטרון קטן ונוח לישיבה ומפת תצפית חרוטה על סלע גיר מקומי (אנדרטה לזכר אורן זיו). מעלה ערוד העובר מתחת למצפור הוא קטע מדרך קדומה שקישרה את עבדת לאילת, והייתה בשימוש בתקופה הרומית והביזנטית.

הדרך נפרצה מחדש בידי חברת הנפט הבריטית I.P.C בתקופת מלחמת העולם הראשונה במסגרת חיפוש נפט בהר הנגב. בתאריך 5.3.1949 עברה בה יחידת החלוץ של חטיבת הנגב בדרכה לשדה אברהם במסגרת מבצע "עובדה".

מסעות בנגב

בשנים עברו, מפות הנגב הסתיימו באזור באר שבע, ומסע אל הנגב היה בגדר הרפתקה. על אף הקשיים המרובים, משוגעים לדבר יצאו לסייר בחלקים גדולים של מרחב הנגב. הידע שנצבר במסעות אלו תרם למחקר המדעי בארץ וכמובן לכיבושו של הנגב במבצע "עובדה".

תצפית מצפור ערוד היא הזדמנות נפלאה לספר על המסעות בנגב אשר עברו כאן בין השנים 1946-1945.

 1. ינואר 1945 : מסע ה 14- לאום רשרש (אילת).

הזמן: בימי השלטון הבריטי בארץ, הנגב היה חבל ארץ לא נודעת. שבטי הבדואים שלטו במרחב וליהודים אסור היה לטייל במרחבי המדבר. סיירי פלמ"ח והרפתקנים יצאו לתור את מרחבי מדבר יהודה וים המלח, גילו את המכתשים ותוך כך התאמנו ומיפו בחשאי את מרחבי המדבר.
הולדת המסע: שמריה גוטמן (הארכיאולוג), פעיל המחתרת הציונית בעיראק, יזם רעיון מהפכני והוא העלאת יהודי עיראק בספינות דרך ים סוף. לצורך מימוש התוכנית נזקק למסע הכנה אשר יבחן את הדרך מים סוף אל הנגב הלא נודע עד הארץ הנושבת. למימון התוכנית פנה שמריה גוטמן לשמעון פרסקי (פרס), מזכיר תנועת הנוער העובד והלומד, ולדוד בן גוריון, ראש הממשלה. קיום מסע כזה לחקר הנגב, חייב סיפור כיסוי, ואותו הגדיר יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, ״מסע שמטרתו סקירה ומיפוי השטח בין רביבים למפרץ אילת״. למנהל משלחת החקר מונה הזואולוג היינריך מנדלסון.
המסלול: ממצפה רביבים יצאו 14 פלמ"חניקים וחברי הנוער העובד ו 12 גמלי רכיבה ומשא, מלווים במגמלים )מובילי גמלים( בדואים. ההליכה החלה על אדמה רטובה מגשמי החורף, בין טרסות תיקות, בורות מים ושרידי בוסתנים אל עבר ואדי בקרת (אזור שדה בוקר). מרחוק ראו ההולכים את המבצר החולש על רמת המדבר הרחבה (רמת עבדת). מעל גדות הערוץ נגלה מראה מרהיב של מפל עין מעריף (עין עבדת). הנשימה נעתקה כאשר מגיעה החבורה אל המצוק הצפוני של מכתש רמון. בקע המכתש, גבעות הגעש הכהות והשפעותיו של שבר הרמון על הנוף, מהממים את העין החוזה בנוף זה לראשונה. "מציאות דמיונית" מכנה פרסקי הצעיר את הנוף המדהים ומתאר את המכתש באופן ציורי: 

הרי חרוט כחלחלים אפרפרים ופסגות, אדמדמות, אפרוריות הנוטות ונשענות זו על כתף ברתה, משחקי צבעים דמיוניים מעל שרשרת גבעות שחורות כזפת.

המסע מסתיים קרוב לאום רשרש (היא אילת), והמטיילים הובלו למעצר קצר בידי הבריטים, שממנו השתחררו במהרה.

סוף דבר: יהודי עיראק לא עלו לארץ דרך מפרץ אילת, אך המסע בן עשרת הימים בנופי המדבר עוצרי הנשימה השיג מידע חשוב על הנגב לתכנון תוואי הדרך של לוחמי חטיבת הנגב במבצע עובדה, מבצע אשר הוביל לקביעת שטח הנגב כשטח מדינת ישראל.

 

2. פסח 1946 : מסע סטודנטים מהאוניברסיטה העברית למכתש רמון

חוקרים וסטודנטים מתחומים שונים יצאו למסע חקר בניהול הגיאולוג ליאו פיקרד. בסיום המסע בראש מכתש רמון המשיכו כמה תלמידים וירדו כדי לבדוק האם ניתן לעבור עם רכב בנחל ערוד (לקראת מבצע עובדה).

שם נתקלו בסלעים גדולים, אשר על אחד מהם ראו את סמל חיל ההנדסה הבריטי. אחד מהסטודנטים, הבוטנאי המוכשר טוביה קושניר עלה עם קרדום ומחק את סמל חיל ההנדסה, ובמקומו כתב פלמ"ח (ולמטה בקטן טוביה). הם המשיכו לנחל פארן וחזרו. גם מסע זה סיפק מידע חשוב  מבצע עובדה.

מסע סטודנטים למצפה רמון בשנת 1946
תמונות: ארכיון הפלמ"ח. בתמונה הימנית: טוביה קושניר עם הקרדום בסלע שבו חרט את המילה ״פלמ״ח״. בתמונה השמאלית: משלחת הסטודנטים לנגב 1946 . מימין לשמאל שורה אחורית: דני רז, יוסקה ויינר, יונה לוין, נפתלי תדמור, עוזי נרקיס, טוביה קושניר. שורה קדמית: דניאל זהרי, דוד סולברג, אבי זכאי.

היום נטה לערוב והציפייה לקראת פתחו של ואדי רמאן גדלה והולכת. הסיפורים על ואדי זה מפי משתתפי הסיור של אשתקד צלצלו כאגדה שלא תאמן. אך הנה ניתן האות לחנות, תם יום ראשון במסע. 'אזרחי' כנפי המכונית שהיו במסיירים גם לפני שנה, קפצו בזריזות מן המכוניות ובריצה שדמתה לריצת טירוף הרימו רגליהם והעפילו במעלה הגבעה כדי לזכות ולחזות ראשונים במראות. אין לתאר מה נגלה מאותו רכס. לאט לאט נפרש הנוף הנאדר, רב השגב. ואדי רמאן וכל אזור הנגב שבינו. השמש נטתה לערוב והראמן פשט מרגע לרגע את גווניו ונתגוון מחדש. מרותקים ישבנו כך שעה ארוכה מסתכלים ותוהים. אור הירח השפוך על פני הוואדי רקם אגדות פלאים של צורות מוזרות מעולמות לא נודעים, עולמות של דמיון לא אנושי או עולמות בראשית. החבריה נתרכזה בצוותא ואחוזת תהיית פלא פתחה בשיר, צלילים עבריים פשטו במרחב. נתחבטו במצוקי ההרים מנגד והתנפצו ונזרקו חזרה באלפי הדים ובנות הדים. חללו של יה נתהדר. אלה היו שעות שמעטות כמותן בפגישת אדם ונוף. 

מתוך: ״מחקרי טבע ומכתבים״, טוביה קושניר. טוביה נפל בדרכו לגוש עציון עם מחלקת הל"ה והיה בין הסיירים הראשונים של הנגב הרחוק. משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1982.

תצפית: היווצרות המכתש (הרחבה מומלצת: חלון לגיאולוגיה) 

תהליך התפתחות המכתשים בנגב קשור קשר הדוק לחתך הסלעים וההיסטוריה הגיאולוגית של הנגב. להלן מפורטים השלבים הגיאולוגיים העיקריים אשר הובילו להיווצרות המכתשים בנגב:
1 . תקופה יבשתית שבמהלכה מורבדות אבני חול במערכת נחלים גדולים. אבני החול שקעו במהלך תקופת הקרטיקון התחתון (לפני 110-145 מיליון שנה), בזמן פעילותם של הרי הגעש שנראה במערב המכתש. התקופה היבשתית מלווה בעליית מפלס פני הים שמובילה להצפה של האזור והשקעה של אבני גיר ודולומיט על גבי אבני החול (לפני 90-100 מיליון שנה). 

2 . התנגשות בין יבשת אפריקה ואירו-אסיה מובילה ליצירה של מערכת קמרים א-סימטריים, הנקראת "הקשת הסורית" (לפני 73-86 מיליון שנה). לב הקמרים בנוי משכבות החול הרכות, ושכבתם חיצונית עשויה מסלעי הגיר הקשים.

סלע משקע קשה מעל אבן חול רכה
1. סלע משקע קשה מעל אבן חול רכה
קימוט ויצירת קמר עם ״ליבה״ של סלע רך
2. קימוט ויצירת קמר עם ״ליבה״ של סלע רך

3. יצירת מישור גידוע בראש הקמר, שמסיר את השכבות הקשות וחושף את השכבות הרכות יותר. בנגב, מישורי גידוע כאלו נוצרו בשני שלבים:

– בשלב הראשון ראשי הקמרים (שנוצרו כחלק מהקשת הסורית) בצבצו מעל פני הים הרדוד כאיים. בליית גלים בשולי האיים ובליה יבשתית במרכזם גדעה את שכבות הגיר והדולומיט וחשפה את שכבות אבן החול הרכה. היקף החשיפה של אבן החול בשלב זה קבע את הגודל הראשוני של המכתשים. ההשערה כי ראשי הקמרים בצבצו כאיים נתמכת בתצפית של שכבה המכילה חלוקים ושרידי קרקעות מעורבים במשקעים ימיים בשולי הקמרים, ומעידה כי רק החלק העליון של הקמר היה חשוף לאטמוספירה ותחתיתו הייתה תחת הים.

– לאחר מכן, לפני כ 45 מיליון שנה, הוצפו האיים והורבדו עליהם סלעי משקע חדשים שכיסו גם את מישורי הגידוע.

– כדי לחשוף שוב את השכבות הרכות נדרש תהליך גידוע נוסף. תהליך כזה התרחש לפני כ 35 מיליון שנה כאשר הים נסוג ונוצרה מערכת ניקוז של נחלים מתונים בסביבה יבשתית, שזרמו מחצי האי ערב מערבה אל הים. מערכת זו שבה והסירה את המשקעים הימיים וחשפה שוב את שכבות החול הרכות.

4. פתיחת בקע ים המלח לפני כ 15 מיליון שנה, ויצירת בסיס ניקוז נמוך וקרוב לקמר. השתפלות הבקע, אשר לוותה בהתרוממות נוספת של שדרת הר הנגב והטיה של הקמרים לכיוון מזרח, הובילה להטיה מזרחה של הנחלים שזרמו עד אז מערבה לים התיכון. התחתרות הנחלים והזרימה החזקה שבהם סילקה את אבני החול הרכות שבמרכז הקמרים ויצרה בקע טופוגרפי רחב במרכז הקמר, אשר חושף את השכבות העתיקות שבליבו.

1. בליה: גידוע ראש הקמר על ידי
נחלים וחשיפת אבן החול הרכה
1. בליה: גידוע ראש הקמר על ידי נחלים וחשיפת אבן החול הרכה
2. סחיפת אבני החול מתוך הקמר: השלב הסופי ביצירת מכתש

זואולוגיה

פרא Equus hemionus

בשעות הצהריים החמות ניצבים הפראים בגובה קווי הרכסים, מתקררים ברוח. זו הזדמנות לצפות ביונק היבשתי הגדול בארץ. בבוקר ואחר הצוהריים רועים הפראים בערוצי הטרסות הרחבים והעשירים בצומח עשבוני. צבעם החום בהיר משתלב היטב בסביבה ומקשה על זיהויים. קבוצת זכרים הנעה בעדר קטן: אלו הרווקים, חסרי טריטוריה, המחכים להזדמנות לתפוס את עמדת הזכר הדומיננטי המשוטט לבד במרחב הטריטוריה שלו. נקבות עם צעירים משוטטות בעדרים בין הטריטוריות. כיוון שבקיץ הפראים נאלצים לשתות כמעט מדי יום ומקורות המים בנגב מועטים, מקור המים נמצא בין טריטוריות ומספק את אוכלוסיית כל המרחב. גם הזכרים החזקים והנמרצים ביותר לא יכולים למנוע מפראים אחרים את הצורך הבסיסי של מים במדבר.

תת-המין הפרא הסורי, שהיה מצוי בעבר מישראל ועד עירק, הוכחד לחלוטין בתחילת המאה שעברה כתוצאה מציד. בשנות השישים הובאו לישראל פראים בודדים ממוצא אירני וטורקמיניסטני והתרבו היטב בגרעין רבייה בחי-בר יוטבתה. בשנות השמונים והתשעים, במבצע מורכב, השיבה רשות הטבע והגנים (רשות שמורות הטבע דאז) פראים חזרה לנגב. ברבות השנים התבססה היטב האוכלוסייה, וכיום היא מונה על-פי ההערכה מעל 300 פרטים ברחבי הנגב. הפראים בנגב תורמים ליציבות המערכת האקולוגית, החסרה פרסתנים גדולים החשובים מאוד לרעייה ולהפצה של עשרות מיני צמחים מדבריים, בהם עצי השיטה.

פראים ליד מצפה רמון
פראים ליד מצפה רמון | צילום: שרון רנן

על החזרת בעלי חיים:

״מי שילח פרא חופשי״ הוא ספר מיוחד המביא את סיפור חייו המסעיר ויוצא הדופן של אברהם יפה, מנכ"ל רשות שמורות הטבע, שלאחר שחרורו מצה"ל הוביל את הקמת רשות שמורת הטבע דאז, את שמירת הטבע בישראל ואת השבת חיות התנ"ך לנופי ארצנו. במהלך כהונתו הוקמו חי-בר כרמל  חי-בר יוטבתה, שהם בית לגרעיני רבייה לחיות בר מתקופת התנ"ך, בהן: היחמור הפרסי, איל הכרמל, ראם לבן, פרא וערוד, ולמינים בסכנת הכחדה כמו נשרים ורחמים.

הרעיון עלה במספר הזדמנויות והתבסס על הנחת יסוד של הארגון הבינלאומי לשמירה על הטבע,  שמירת טבע היא לא רק פסיבית אלא גם אקטיבית, והיא נעשית על ידי השבה יזומה של מינים שאבדו למקומות חיותם המקוריים. הם קבעו כללים מסוימים להשבה, שאחד מהם הוא שהאחרון להיעלם הוא הראשון להשיב. 

הזואולוג ד"ר עוזי פז, מראשוני העוסקים בשמירת טבע בארץ

עקבת פרא
עקבת פרא אורך 8.5 - 9 ס״מ רוחב 6.6 - 6.9 ס״מ
גללי פרא
גללי פרא כמות במקבץ 16 - 30 קוטר 1.5 - 1.9 ס״מ
פראים | צילום: שרון רנן
פראים | צילום: שרון רנן

בוטניקה

ריבס המדבר  Rheum palaestinum 

משפחת הארכוביתיים

צמח עשבוני רב-שנתי בעל עלי-ענק השרועים על האדמה. באביב צומח מבין העלים עמוד פריחה מסועף עם פרחים קטנים ורודים, שמהם מתפתחים פירות בעלי כנפיים בצבע ורוד עז. בסוף האביב מתייבש עמוד הפריחה, ניתק בבסיסו מהצמח ומתגלגל ברוח לפזר את הזרעים. אנדמי להר הנגב הגבוה ולהרי אדום. מין בסכנת הכחדה.

ריבס המדבר
ריבס המדבר | צילום: שרון פישר

פרגה ערבית  Glaucium arabicum 

משפחת הפרגיים

צמח עשבוני רב-שנתי (ללא חלקים מעוצים). העלים והגבעולים מכוסים שערות לבנות המשוות גוון אפור לצמח. באביב פורחים בקצות הענפים פרחים גדולים אדומים, לעיתים עם שוליים צהובים. גדל בערוצי נחלים בהר הנגב הגבוה, בהרי דרום סיני ובהרי אדום. מין נדיר מאוד.

פרגה ערבית
פרגה ערבית | צילום: בועז לנגפורד
לוגו גיאופארק ארץ המכתשים

מסלול סובב רמון הוא חלק מגיאופארק ארץ המכתשים 

גיאופארק הינו פארק בינ"ל המתאפיין בנופים ותופעות טבע בעלי ערך וייחוד, וניהול מרחבי משתף השואף לקדם את החינוך, התיירות והכלכלה לטובת תושביו. הגיאופארק מיועד ליצור הזדמנויות כלכליות לתושבי האזור, להעצים את התמורה שתושבים ומבקרים מקבלים מהשטח ולשתף אותם בשמירה על ערכי הטבע המקומיים ועל איזון בין שימור ופיתוח.

תוכן עמוד זה נלקח מהספר ״חלון למכתש רמון – מסלול סובב רמון״ מאת רותי גובזנסקי, בהוצאת רשות הטבע והגנים ומו״פ מדבר וים המלח.

בספר תוכלו למצוא קטעי קריאה, מסלולים ומידע מסודר ונוח על כל סובב רמון. 

מומלץ להצטייד גם במפת סובב רמון באתר שביל נט, במרכז המבקרים במצפה רמון או בחנות רשות הטבע והגנים במדרשת בן גוריון ובעבדת. הניווט בעזרת מפה מודפסת יותר נוח.

לרכישת הספר

לרכישת המפה

רשות שמורות הטבע - לוגו

קרדיטים הספר ״חלון למכתש רמון״

ייעוץ מקצועי: ד"ר ירון פינצי

כותבים: ד"ר ירון פינצי, שקד אבני, אריאל מרוז, רותי גובזנסקי.

זואולוגיה: ד"ר שרון רנן, איתי רנן. בוטניקה: מימי רון. 

חלון לגיאולוגיה: ליאור אנמר. חלון לאסטרונומיה: שלמה בוסקילה.

הפקה: רשות הטבע והגנים – אגף חינוך וקהילה

עיצוב ועריכה גרפית: רונית צינוביץ – סטודיו 2

הגהה מדעית: ד"ר אבשלום באב"ד

עריכה לשונית והגהה: נועה מוטרו

מפות: שביל נט בע"מ

דפוס: רשות הטבע והגנים

הפצה: רשות הטבע והגנים

הוצאה לאור: רשות הטבע והגנים

© כל הזכויות שמורות למו"פ מדבר וים המלח ורשות הטבע והגנים יוני 2019

אסור להעתיק או לצלם מהספר ללא קבלת אישור מההוצאה לאור

צלמים:

דורון ניסים, שרון פישר, בעז לנגפורד, יוסי גובזנסקי, דרור פייטלסון, עוז ריטנר, יגאל ויינר, חובב צפריר, ארכיון הפלמ"ח, יעקב מן, ד״ר שרון רנן, אילייה שלמייב, אלי פלגין, איתמר ברסט, יעקב לדרמן, יהונתן כלפה, ד״ר יאיר הרכבי, דובה פרימרמן, יובל סגל, דניאל וינקלר.

מאיירים:

רונית צינוביץ (מבנים גיאולוגיים), אסף בן דוד (עקבות חיות בר), מו״פ מדבר וים המלח (מיניפלקטים של ארץ מכתשים), אריה בר (מפת דרכים עתיקות בנגב), המכון הגיאולוגי (מפת חתך מכתש)

תודה מיוחדת לאנשי רשות הטבע והגנים היום ובעבר: רעיה שורקי, עדי גרינבאום, נדב טאובה, תומר נחמני ויגאל ויינר, אשר קידמו את שיתופי הפעולה ומימשו את מיזם כתיבת המדריך.

צילום כריכה חיצונית: דורון ניסים

אהבתם את מה שקראתם? מוזמנים להשאיר לנו תגובה, לספר על חוויה במסלול סובב רמון או לתת טיפ שיעזור למטיילים אחרים. 

לקבלת מידע על טיולים ואירועים במצפה רמון הצטרפו לקהילת אוהבי מצפה רמון.

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב email
מייל
שיתוף ב print
הדפס

עוד דברים שעשויים לעניין אותך

יעל על שפת מכתש רמון
לינה
מערכת החוויה המצפאית

צימרים במצפה רמון – המדריך השלם

מצפה רמון, בירת התיירות של הנגב, מציעה לכם את הנופש המדברי המושלם. אבל קודם כל צריך למצוא מקום לישון, כזה שיתאים לכם בדיוק. בשביל זה יצרנו כאן את האינדקס השלם לצימרים במצפה רמון. מכאן תוכלו להכנס לעמודי הצימרים השונים ולהרשם אונליין לחופשה המושלמת. תהנו!

קרא עוד »
מערה באזור מצפה רמון - בועז לנגפורד
מערות
בועז לנגפורד

מערות באזור מצפה רמון? יש דבר כזה!

כשמדברים על מערה במדבר מיד אנחנו מדמיינים את המערות המפורסמות במדבר יהודה. אך האם יש מערות בנגב בכלל ובאזור מצפה רמון בפרט? בועז לנגפורד מאיר לנו עם פנס על הנושא.

קרא עוד »
לחיות במצפה רמון - ארי שומרון על שפת מכתש רמון
בלוגרים מצפאים
ארי שומרון

לחיות במצפה רמון

זה התחיל רחוק מכאן – אי שם בארגנטינה. הזוג ורד וארי שומרון הלכו לטיפול זוגי. הרקע: האם לעבור לגור במצפה רמון בארץ ישראל. כך פותח ארי שומרון את הבלוג שלו באתר החוויה המצפאית. אנחנו בטוחים שזה יהיה מסע מופלא, כי ארי, בין יתר כשרונותיו, הוא מספר סיפורים מרתק.

קרא עוד »
mood_bad
  • אין תגובות עדיין
  • הוסף תגובה
    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות
    X