תצפית מצפור ערוד היא הזדמנות נפלאה לספר על המסעות בנגב אשר עברו כאן בין השנים 1946-1945.

 1. ינואר 1945 : מסע ה 14- לאום רשרש (אילת).

הזמן: בימי השלטון הבריטי בארץ, הנגב היה חבל ארץ לא נודעת. שבטי הבדואים שלטו במרחב וליהודים אסור היה לטייל במרחבי המדבר. סיירי פלמ"ח והרפתקנים יצאו לתור את מרחבי מדבר יהודה וים המלח, גילו את המכתשים ותוך כך התאמנו ומיפו בחשאי את מרחבי המדבר.
הולדת המסע: שמריה גוטמן (הארכיאולוג), פעיל המחתרת הציונית בעיראק, יזם רעיון מהפכני והוא העלאת יהודי עיראק בספינות דרך ים סוף. לצורך מימוש התוכנית נזקק למסע הכנה אשר יבחן את הדרך מים סוף אל הנגב הלא נודע עד הארץ הנושבת. למימון התוכנית פנה שמריה גוטמן לשמעון פרסקי (פרס), מזכיר תנועת הנוער העובד והלומד, ולדוד בן גוריון, ראש הממשלה. קיום מסע כזה לחקר הנגב, חייב סיפור כיסוי, ואותו הגדיר יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, ״מסע שמטרתו סקירה ומיפוי השטח בין רביבים למפרץ אילת״. למנהל משלחת החקר מונה הזואולוג היינריך מנדלסון.
המסלול: ממצפה רביבים יצאו 14 פלמ"חניקים וחברי הנוער העובד ו 12 גמלי רכיבה ומשא, מלווים במגמלים )מובילי גמלים( בדואים. ההליכה החלה על אדמה רטובה מגשמי החורף, בין טרסות תיקות, בורות מים ושרידי בוסתנים אל עבר ואדי בקרת (אזור שדה בוקר). מרחוק ראו ההולכים את המבצר החולש על רמת המדבר הרחבה (רמת עבדת). מעל גדות הערוץ נגלה מראה מרהיב של מפל עין מעריף (עין עבדת). הנשימה נעתקה כאשר מגיעה החבורה אל המצוק הצפוני של מכתש רמון. בקע המכתש, גבעות הגעש הכהות והשפעותיו של שבר הרמון על הנוף, מהממים את העין החוזה בנוף זה לראשונה. "מציאות דמיונית" מכנה פרסקי הצעיר את הנוף המדהים ומתאר את המכתש באופן ציורי: 

הרי חרוט כחלחלים אפרפרים ופסגות, אדמדמות, אפרוריות הנוטות ונשענות זו על כתף ברתה, משחקי צבעים דמיוניים מעל שרשרת גבעות שחורות כזפת.

המסע מסתיים קרוב לאום רשרש (היא אילת), והמטיילים הובלו למעצר קצר בידי הבריטים, שממנו השתחררו במהרה.

סוף דבר: יהודי עיראק לא עלו לארץ דרך מפרץ אילת, אך המסע בן עשרת הימים בנופי המדבר עוצרי הנשימה השיג מידע חשוב על הנגב לתכנון תוואי הדרך של לוחמי חטיבת הנגב במבצע עובדה, מבצע אשר הוביל לקביעת שטח הנגב כשטח מדינת ישראל.

2. פסח 1946 : מסע סטודנטים מהאוניברסיטה העברית למכתש רמון

חוקרים וסטודנטים מתחומים שונים יצאו למסע חקר בניהול הגיאולוג ליאו פיקרד. בסיום המסע בראש מכתש רמון המשיכו כמה תלמידים וירדו כדי לבדוק האם ניתן לעבור עם רכב בנחל ערוד (לקראת מבצע עובדה).

שם נתקלו בסלעים גדולים, אשר על אחד מהם ראו את סמל חיל ההנדסה הבריטי. אחד מהסטודנטים, הבוטנאי המוכשר טוביה קושניר עלה עם קרדום ומחק את סמל חיל ההנדסה, ובמקומו כתב פלמ"ח (ולמטה בקטן טוביה). הם המשיכו לנחל פארן וחזרו. גם מסע זה סיפק מידע חשוב  מבצע עובדה.