סובב רמון – מסלול היום הראשון – ממצפה רמון אל חניון נחל ניצנה

מסלול סובב רמון הוא מיזם שנועד לאפשר למטיילים לחוות את נופי מכתש רמון מכל צדדיו בשמונה ימי טיול. בסדרת כתבות נסקור את המסלול הזה מכל היבטיו, ונשלב מידע בוטני, זואולוגי, ארכיאולוגי וגיאולוגי. המדבר מזמין אתכם למסע מופלא לכל המשפחה.
סובב מכתש רמון - יציאה ממצפה רמון

למידע כללי וסרטון אודות שביל סובב רמון, נא לחצו כאן

מה נראה היום?

  • מרכז המבקרים
  • מכתש רמון
  • הר גמל
  • מצפה הכוכבים
  • נחל חמת
  • בור חמת

אורך המסלול

כ - 14.5 ק״מ
6-8 שעות

רמת קושי

משפחות

צבע המסלול

סגול, שביל ישראל, כחול.

עונות מומלצות

סתיו, חורף, אביב. בפברואר עד אפריל עונת פריחת הצבעונים.

ברז מים

בבית ספר שדה הר הנגב. ליד הפניה לחניון נחל ניצנה, על הכביש.

דגשים והערות

המסלול מתחיל במצפה רמון. ניתן לקצר את המסלול על ידי חניה למרגלות הר גמל. אפשרויות נוספות הן לחנות ליד בית ספר שדה הר הנגב או מצפה הכוכבים.

סובב מכתש רמון - מפת אתרים של היום הראשון

סיפור דרך

  • נפתח את מסלול סובב הרמון בעצירה בתחנת המידע שבמרכז המבקרים לשמיעת עדכונים ולהיכרות עם המרכז (1). 
  • נצא ממרכז המבקרים בהליכה מערבה לאורך המצוק. נעלה על הר גמל (1-א). 
  • נצעד לאורך המצוק עד בי”ס שדה הר הנגב, ומשם נפנה צפונה (ימינה) אל חורשת קק”ל (2). 
  • נמשיך מערבה ודרומה לכיוון המצוק. הדרך מובילה לתצפית על האזור (3). 
  • נראה מרחוק את מצפה הכוכבים (3-א). 
  • נחלוף בראש מעלה רמון ונגיע אל ערוץ המוביל לנחל חמת. נבקר בבור חמת שביציאה מהערוץ (4).
  • נמשיך עד לחניון לילה נחל ניצנה דרך חציית הכביש (5).
סובב רמון - מפת גבהים של היום הראשון
מפת גבהים
מפה טופוגרפית - סובב רמון - יום 1
מפה טופוגרפית - שביל נט בע״מ 1:35000

מצפה רמון

מכל הישובים שהוקמו בארץ בכלל ובנגב בפרט, בולטת מצפה רמון בבדידותה, בממדיה וביופי עוצר הנשימה המקיף אותה.

מצפה רמון ממוקמת בלב הר הנגב, על שפת מכתש רמון, בגובה של כ 840 מטר מעל לפני הים. המיקום והגובה מעניקים למצפה רמון אקלים מיוחד: הקיץ חם אך נעים, והחורף קר, ואחת לכמה שנים אף יורד שלג. 

מצפה רמון הוקמה בשנת 1956 כיישוב קואופרטיבי שהתיישב על בסיס מחנה עבודה של הפועלים שסללו את הדרך לאילת. מאז עבר היישוב גלגולים רבים (ראה מידע ביום השמיני). 

כיום מונה היישוב כ 5000 תושבים. האוכלוסייה מורכבת מקהילות רבות ומגוונות: ותיקי היישוב, עולים מצפון אפריקה, עולים מברית המועצות, קהילת העבריים, משפחות אנשי צבא קבע מבסיסי צה”ל באזור וגרעין תורני. לצד אלו, בעשרים השנים האחרונות, קיימת הגירה חיובית של צעירים ומשפחות שבוחרות להתיישב במצפה רמון. 

הקרבה לטבע, הקהילה והאופי המיוחד של היישוב הופך את המקום לאבן שואבת לאומנים ויוצרים וכן לתיירות. 

מרכז המבקרים מכתש רמון ( 1)

מסלול התצוגה במרכז מוביל דרך מעבר החצוב בסלע אל חלל שבו פוגשים בסיפורו של אילן רמון משירותו בחיל האוויר, דרך תקופת האימונים בנאס”א, עד המשימה בחלל וסופה הטראגי עם התרסקותה של מעבורת החלל “קולומביה״ בשנת 2003 בדרכה חזרה לכדור הארץ לאחר 16 ימים בחלל.

השראה לתכנון מבנה המרכז (לרמן אדריכלים) היווה בעל החיים הקדום, אמוניט, שאת שרידיו ניתן לראות ב”קיר האמוניטים” שבקרקעית המכתש (ראה יום חמישי). בחצר המרכז שחזור מבנים עתיקים שנפגוש בדרך.

מרכז מבקרים מצפה רמון
מרכז מבקרים מצפה רמון

הר גמל (1-א)

טיילת המכתש בנויה מסלע קשה (דולומיט/גיר). הר גמל בחלקו התחתון בנוי משכבת סלע רך (חוואר). מרפסת התצפית שעל הר גמל מוצבת על גבי שכבת גיר קשה. הסלעים השונים מעידים על סביבת היווצרות שונה: גיר נוצר בשולי ים רדוד; חוואר בים/אגם רדוד ושקט. 

בסלעי המשקע ניתן למצוא מאובנים שהנם שרידים שנותרו מבעלי חיים או צמחים אשר חיו בעבר והשתמרו באופן טבעי בסלע. המאובן יכול להיות השלד החיצוני או הפנימי הקשיח של היצור, הדפוס שלו בסלע, הגלעין הפנימי (מילוי החלל הפנימי) או עקבות שהותיר.

למרגלות הר גמל נמצא אתר ארכיאולוגי מתקופת הברונזה הקדומה (2,200-3,300 לפסה”נ) ששימש כבית קיץ לנוודים-למחצה (אנשים הנודדים במסלול קבוע לפי עונות השנה). בין השרידים נמצאה כמות גדולה של כלי צור, כולל מקדחים שיוצרו במקום, אשר שימשו לתעשייה זעירה של חרוזים.

עוד נמצאו חרוזים מביצי יענים, גבישי קוורץ אדום ואבני כתישה ממסלע ייחודי למכתש רמון, וכן שברי אובסידיאן (זכוכית געשית) מתורכיה וצדפי ים, המעידים על מסחר.

נגיע לפאתי בי”ס שדה הר הנגב ונפנה לעקיפתו, דרך חורשת קק״ל (2). נרד ונעלה דרך האנדרטה שעל המצוק לזכרו של לוחם סיירת מטכ”ל נחמיה אפריים (נמי) שנפל כאן בתאונת אימונים בשנת 1988.

הר גמל - מצפה רמון
הר גמל - מצפה רמון

למרגלות הר גמל נמצא אתר ארכיאולוגי מתקופת הברונזה הקדומה (2,200-3,300 לפסה”נ) ששימש כבית קיץ לנוודים-למחצה (אנשים הנודדים במסלול קבוע לפי עונות השנה). בין השרידים נמצאה כמות גדולה של כלי צור, כולל מקדחים שיוצרו במקום, אשר שימשו לתעשייה זעירה של חרוזים.

עוד נמצאו חרוזים מביצי יענים, גבישי קוורץ אדום ואבני כתישה ממסלע ייחודי למכתש רמון, וכן שברי אובסידיאן (זכוכית געשית) מתורכיה וצדפי ים, המעידים על מסחר.

נגיע לפאתי בי”ס שדה הר הנגב ונפנה לעקיפתו, דרך חורשת קק״ל (2). נרד ונעלה דרך האנדרטה שעל המצוק לזכרו של לוחם סיירת מטכ”ל נחמיה אפריים (נמי) שנפל כאן בתאונת אימונים בשנת 1988.

 

תרשים אתר ארכיאולוגי למרגלות הר גמל

מצפה הכוכבים (3-א)

מרחוק נראה את מצפה הכוכבים, אחד המצפים החשובים בעולם והגדול במדינת ישראל. מיקום המצפה, המשלב תנאים ייחודיים, הוא שהקנה לו מעמד זה: הגובה הטופוגרפי (875 מטר), האקלים המדברי המציע תנאים אידיאליים לתצפיות כוכבים, ובנוסף קו האורך הגיאוגרפי שבו נמצאת מצפה רמון (35 מעלות מזרח, חצי הכדור הצפוני), המאפשר מעקב בשעות חשיכה רבות יותר, מאשר ברוב מצפי הכוכבים בעולם) כ 240 לילות בהירים, כשמתוכם כ 170 ללא עננות. קוטר הטלסקופ הראשי כאן הוא 1 מ‘ ובנוסף נמצאים גם טלסקופים אוטומטיים קטנים יותר, וכן מכשור למחקר גיאולוגי ואטמוספרי. המצפה על שם פלורנס וג’ורג’ וייז, הוקם בשנת 1971 בשיתוף מוסד הסמית’סוניאן במטרה לשמש מעבדת מחקר אסטרופיזיקלית לאוניברסיטת תל אביב.

מצפה הכוכבים במצפה רמון
מצפה הכוכבים במצפה רמון | צילום: יאיר הרכבי

מעלה רמון או ״נקב א-סהלי״ – “המעבר הנוח”

בהמשך הדרך נגיע אל דרדרת סלעים גדולה ומתונה יחסית בשיפועה, המאפשרת ירידה מגובה 880 מ’ עד 650 מ’ על פני מרחק אופקי של כקילומטר. בשנת 1946 אנשי קיבוץ רביבים כרו מרבץ חרסית סמוך למעלה רמון, בתחתית המכתש. את החרסית הטעינו על גבי גמלים והעלו דרך המעלה אל שפת המכתש. מגב הגמלים עברה החרסית אל רכב משא והוסעה ליעדה. זהו גם נתיב כוחות חטיבת הנגב במבצע עובדה (ראה היום השלישי).

הפתעות בצנירי נחל חמת

הכניסה לערוץ נחל חמת היא קו פרשת המים הארצי בין נחל צין הזורם מזרחה אל הערבה, לבין נחל ניצנה הזורם מערבה לכיוון הים התיכון. בנחל חמת נמצאים שרידי מח’סנים (מחסן) או מטמורות (מלשון מטמון). חללים אלו בסלע שימשו לאגירת מזון: חיטה בזמן הקיץ, ומזון לחורף הבא, או לשמירת חפצים. החללים נבנו על ידי בדואים מאבנים מסותתות ובוץ ונשענים על צנירים בסלע.

צנירי נחל חמת בסובב רמון
צנירי נחל חמת בסובב רמון | צילום: יוסי גובזנסקי

בור חמת (4)

בור חֶמֶת המכונה גם בור ניצנה: אחד הבורות היפים מסוגו בנגב מתקופת הברזל Ⅱ. את הבור עוטפת ערמת עפר בהירה בצורת טבעת, שנוצרה מניקוי סחף מתוך הבור במשך שנים רבות. קוטרו של הבור 18 מ’! (עומקו 5 מ’ ונפחו כ 1,240 מ”ק. הוא חפור באדמת לס סחופה שהצטברה על גבי סלע גיר. אדמה זו אינה מאפשרת חדירת מים ולכן לא היה צורך בטיח. כדי למנוע את קריסתה לתוך הבור נבנו דפנותיו באבני שדה שעברו סיתות ראשוני ושולב בהן גרם מדרגות.

אל הבור מובילות שתי תעלות המנקזות מים של גשמי החורף החזקים והנדירים משטח של 220 דונם. לפני כניסת המים אל הבור הם עוברים דרך שלושה אגנים רדודים להשקעת הסחף, ומהם גלשו המים במדרגות אל הבור. בשנים האחרונות הבור לא התמלא.

בור חמת
בור חמת | צילום: שרון פישר

מאובנים שכיחים באזור

סובב-רמון-אקסוגירה

אקסוגירה – חיה באזורים חמים בים רדוד ונצמדה למצע קשה. צדפות בעלות פיתול החוצה, הבולט בקשווה השמאלית.

סובב-רמון-קיפוד-ים

קיפודי ים – חיים על גבי סלעים עד לעומקים של 1000 מטר ומתקיימים בעיקר מאצות ובעלי חיים על משטחי הסלע. קיפודי ים הם בעלי קו מתאר חיצוני כדורי ונפוח, בעלי סימטריה רדיאלית מחומשת. פתח הפה ממוקם במרכז החלק התחתון )הפונה לקרקעית(, בעוד שפתח ההפרשות ממוקם במרכז החלק העליון.

סובב-רמון-נרינאה

נרינאה – הנרינאות חיו בסביבות ימיות רדודות ובעלות סבילות נמוכה למליחות. באזורים אלה הם השתלטו ויצרו ריכוזים גדולים הבונים את הסלע.

חקלאות בהר הנגב היום ובעבר

בדרכנו מערבה על שפת המצוק הצפונית, נבחין שבמקום שבו היו בעבר מחצבות צמחו חוות בודדים. זאת במסגרת פרויקט “שפת מדבר”, המשלב תיירות וחקלאות מדברית. כמו בתקופה הביזנטית שבה פרחה החקלאות באזור, כאז גם היום מוריקים סביב מצפה רמון כרמי זיתים וגפנים, מוקמים יקבים יוקרתיים ואפילו נבנה בית בד מדברי לעצירת שמן זית.

סוד המים האצורים

חידת החקלאות העתיקה של הנגב מתחילה משיטות איסוף המים. הנגב היה מדבר לפני 2,000 שנה וגם לפני 3,000 שנה. הסיפורים ההיסטוריים מעידים על כך, וכן ה-פּוֹלֶן ) Polen ( – אבקת הצמחים שנופתה, נאספה ונבדקה בחפירות

הארכיאולוגיות. לחקלאים הקדומים של הנגב היו שיטות לאסוף ולאגור את המים בבורות. תושבי הנגב הקדומים הפרידו בין המים החקלאיים לבין המים לצריכה ביתית, ובכל בית הייתה מערכת לאיסוף מים המכונה “קציר מים”.

תושבי הנגב הבינו כבר לפני שנים רבות שאם יצליחו לאסוף את המים החל מהדקות הראשונות של הגשם – יספקו להם המים את התצרוכת השנתית. הם אספו את המים מהגגות לבורות מים פרטיים. זה הסוד העיקרי של החיים המדבריים, לחיי היום־יום ולחקלאות: לתפוס את המים ולהחדיר אותם לבטן האדמה כמה שיותר מהר במקום שבו לא יתאדו, יזרמו ויעלמו.

כרם רמון ליד מצפה רמון
כרם רמון ליד מצפה רמון

זואולוגיה

יעלים – Capra Nubiana

"הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים" (תהילים ק"ד 18). על שפת המכתש, במרחק בטוח מהמצוק, קרוב מספיק בכדי שניתן יהיה להימלט אליו בעת סכנה, משוטטים מלכי המצוקים, היעלים. מבנה הגוף המוצק והשרירי, כריות האצבעות הגמישות להגדלת החיכוך ויכולת זינוק מפתיעה, מאפשרים להם לטפס ולרדת גם במצוקים ומתלולים הנראים בלתי עבירים.

בקיץ מתקבצים היעלים בקרבת מקורות מים. בסתיו, עונת החיזור, מנהלים הזכרים – בעלי הקרניים המרשימות – קרבות ראווה לעיני יעלות החן. הזכר המנצח זוכה בנקבות הסביבה, והנקבות זוכות בזכר החזק והבריא אשר יעביר את תכונותיו המשובחות לצאצאיהם המשותפים. בחורף, בשנים שבהן הגבים מלאים, משוטטים עדרי זכרים, ובנפרד עדרי נקבות וצאצאיהן, בסביבות מצוקי הערוצים, ניזונים משיטים ומשיחים רב-שנתיים. 

באביב, כשמזון מצוי בשפע יחסי, היעלות ממליטות במסתור גבוה במצוק, והגדי יעשה את צעדיו הראשונים, דקות אחדות לאחר ההמלטה, במרומי המצוקים. בתצפיות בנגב זוהתה תופעה יוצאת דופן המכונה “גנון”: עשרות גדיים מרוכזים על מדף סלע גבוה מלווים בכמה נקבות, בעוד חלק מהאימהות יורדות לרעות ולשתות בערוץ וחוזרות להניק ולהתחלף עם היעלות האחרות. 

ליעל מינים קרובים ברכסי הרים באסיה ואירופה, אולם כל האוכלוסייה העולמית של המין המדברי מוערכת בכ 2,500 פרטים בלבד, כמחציתם בישראל. בעבר עמד היעל בארץ על סף הכחדה בשל ציד מתמשך. 

כיום, האוכלוסיות במדבר יהודה, בנגב, בהרי אילת וברמת הגולן, יציבות למדי אך עדיין מאוימות מהשפעות אדם ובייחוד משינויי האקלים המשבשים את התהליכים והמנגנונים המתוזמנים בין היעל למערכת המדברית הרגישה.

יעל ליד מצפה רמון
יעל ליד מצפה רמון | צילום: דורון ניסים

בוטניקה

סתוונית הקליפות – Colchicum tunicatum

משפחת השושניים

אם תצאו לטייל בספטמבר-אוקטובר, תוכלו לפגוש את מרבדי הפריחה הוורודה של סתוונית הקליפות הפורחת לפני הגשמים וללא עלים, במדרונות ובערוצים. הפקעת שלה עטופה בשכבות רבות של קליפות יבשות חומות והיא נחשבת מעדן אצל הדורבנים. אפשר לראות גומות חפורות עם שרידי קליפות בכל הר הנגב. 

תפוצתה העולמית של סתוונית הקליפות בעיקר בהר הנגב, מעט בנגב הצפוני ובמדבר יהודה ומעט בירדן. 

ברפואה העממית השתמשו בפקעות כתרופה נגד דלקת פרקים.

סתוונית הקליפות
סתוונית הקליפות | צילום: שרון פישר

לענת המדבר – Artemisia sieberi

משפחת המורכבים

בן-שיח אפרפר השולט בכל מדרונות הר הנגב, בנגב הצפוני ובמדבר יהודה. שולט בשטחים גדולים בערבות אסיה, בהרים היובשניים של המזרח התיכון ושל אפריקה הצפונית. 

כל חלקיו מדיפים ריח חריף והוא מהחשובים בין צמחי המרפא אצל הבדואים. מעט עלים בכוס תה יכולים להרגיע כאב בטן, למרות טעמה המר. 

השם המדעי של הסוג לענה (Artemis) קרוי על שם האלה ארטמיס, אלת הצניעות והציד ביוון העתיקה.

לענת המדבר
לענת המדבר | צילום: בועז לנגפורד

אלה אטלנטית – Pistacia atlantica

משפחת האלתיים

עץ רחב-צמרת ועב-גזע, מרשים ומפתיע. אפשר להבין את אותם אנשים שקידשו את עצי האלה והניחו פסלי אלילים תחתם וכנראה מכאן שמה – אלה.

מאות פרטים פזורים בהר הנגב הגבוה, שרידים חיים לתקופה קרירה וגשומה יותר. מרבית העצים נמצאים בערוצי הנחלים שאליהם מתנקזים מי-הגשמים.

תפוצתה העולמית של האלה האטלנטית משתרעת מהרי מרכז אסיה, המזרח התיכון, ואדיות בנגב, בסיני ובמדבר הסהרה, הרי האטלס ועד האיים הקנריים.

בארץ נמצאת, פרט להר הנגב, בעיקר בחגורת הספר – בגליל המזרחי, בגולן ובעמק החולה – וחודרת לצד המערבי של קו פרשת המים דרך עמק יזרעאל עד הכרמל. חדירה נוספת באזור בית גוברין. על האלה האטלנטית נהוג להרכיב את האלה האמיתית שפירותיה הם הפיסטוק.

אלה אטלנטית
אלה אטלנטית | צילום: דורון ניסים
לוגו גיאופארק ארץ המכתשים

מסלול סובב רמון הוא חלק מגיאופארק ארץ המכתשים 

גיאופארק הינו פארק בינ"ל המתאפיין בנופים ותופעות טבע בעלי ערך וייחוד, וניהול מרחבי משתף השואף לקדם את החינוך, התיירות והכלכלה לטובת תושביו. הגיאופארק מיועד ליצור הזדמנויות כלכליות לתושבי האזור, להעצים את התמורה שתושבים ומבקרים מקבלים מהשטח ולשתף אותם בשמירה על ערכי הטבע המקומיים ועל איזון בין שימור ופיתוח.

תוכן עמוד זה נלקח מהספר ״חלון למכתש רמון – מסלול סובב רמון״ מאת רותי גובזנסקי, בהוצאת רשות הטבע והגנים ומו״פ מדבר וים המלח.

בספר תוכלו למצוא קטעי קריאה, מסלולים ומידע מסודר ונוח על כל סובב רמון. 

מומלץ להצטייד גם במפת סובב רמון באתר שביל נט, במרכז המבקרים במצפה רמון או בחנות רשות הטבע והגנים במדרשת בן גוריון ובעבדת. הניווט בעזרת מפה מודפסת יותר נוח.

לרכישת הספר

לרכישת המפה

רשות שמורות הטבע - לוגו

קרדיטים הספר ״חלון למכתש רמון״

ייעוץ מקצועי: ד"ר ירון פינצי

כותבים: ד"ר ירון פינצי, שקד אבני, אריאל מרוז, רותי גובזנסקי.

זואולוגיה: ד"ר שרון רנן, איתי רנן. בוטניקה: מימי רון. 

חלון לגיאולוגיה: ליאור אנמר. חלון לאסטרונומיה: שלמה בוסקילה.

הפקה: רשות הטבע והגנים – אגף חינוך וקהילה

עיצוב ועריכה גרפית: רונית צינוביץ – סטודיו 2

הגהה מדעית: ד"ר אבשלום באב"ד

עריכה לשונית והגהה: נועה מוטרו

מפות: שביל נט בע"מ

דפוס: רשות הטבע והגנים

הפצה: רשות הטבע והגנים

הוצאה לאור: רשות הטבע והגנים

© כל הזכויות שמורות למו"פ מדבר וים המלח ורשות הטבע והגנים יוני 2019

אסור להעתיק או לצלם מהספר ללא קבלת אישור מההוצאה לאור

צלמים:

דורון ניסים, שרון פישר, בעז לנגפורד, יוסי גובזנסקי, דרור פייטלסון, עוז ריטנר, יגאל ויינר, חובב צפריר, ארכיון הפלמ"ח, יעקב מן, ד״ר שרון רנן, אילייה שלמייב, אלי פלגין, איתמר ברסט, יעקב לדרמן, יהונתן כלפה, ד״ר יאיר הרכבי, דובה פרימרמן, יובל סגל, דניאל וינקלר.

מאיירים:

רונית צינוביץ (מבנים גיאולוגיים), אסף בן דוד (עקבות חיות בר), מו״פ מדבר וים המלח (מיניפלקטים של ארץ מכתשים), אריה בר (מפת דרכים עתיקות בנגב), המכון הגיאולוגי (מפת חתך מכתש)

תודה מיוחדת לאנשי רשות הטבע והגנים היום ובעבר: רעיה שורקי, עדי גרינבאום, נדב טאובה, תומר נחמני ויגאל ויינר, אשר קידמו את שיתופי הפעולה ומימשו את מיזם כתיבת המדריך.

צילום כריכה חיצונית: דורון ניסים

אהבתם את מה שקראתם? מוזמנים להשאיר לנו תגובה, לספר על חוויה במסלול סובב רמון או לתת טיפ שיעזור למטיילים אחרים. 

לקבלת מידע על טיולים ואירועים במצפה רמון הצטרפו לקהילת אוהבי מצפה רמון.

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב email
מייל
שיתוף ב print
הדפס

עוד דברים שעשויים לעניין אותך

סובב רמון - מסלול טיולים במכתש רמון
טיולים וסיורים
מערכת החוויה המצפאית

סובב מכתש רמון – המדריך הרשמי השלם

את מכתש רמון כולם מכירים, אבל לא כולם יודעים שבשנים האחרונות סומן מסלול סובב מכתש רמון, המאפשר טיול בן שמונה ימים בנופים עוצרי נשימה מסביב למכתש, כאשר מצפה רמון היא נקודת המוצא והסיום. פגשנו את רותי גובזנסקי לשיחה על מסלול סובב מכתש רמון.

קרא עוד »
mood_bad
  • אין תגובות עדיין
  • הוסף תגובה
    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות
    X