למידע כללי וסרטון אודות שביל סובב רמון, נא לחצו כאן
מה נראה היום?
- קמרי הנגב
- גב עודד
- תצפית דרומית מקמר רמון
חי וצומח היום
- קוצן
- לוטוס מדברי
- זוגן השיח
אורך המסלול
15 ק״מ | כ 6 שעות
רמת קושי
משפחות
צבע המסלול
כחול, סגול
עונות מומלצות
סתיו, חורף, אביב.
ברז מים
אין. יש להצטייד במים.
דגשים והערות
לבאים לטיול יום: יציאה רק ברכב שטח (השארת כלי רכב בחניון לילה מפער פיטם).
סיפור דרך
סיפור דרך: נלך מזרחה מחניון הלילה ונפנה צפונה לכיוון המצוקים. דרך אתרי פולחן עתיקים (13 -א) נגיע לערוץ נחל עודד. נעלה דרך אוכף (14) בין הר עודד לקמר רמון, ונמשיך במורד ערוץ קטן שהוא מיובלי נחל נקרות (מגדולי נחלי הנגב, המנקז בין השאר את נחלי המכתש ונשפך לערבה). מומלץ לצאת מהמסלול לפינת צל של בוקר, בגב עודד (15). נחזור לשביל ולאחר הליכה קצרה נפגוש מצלעה תלולה המביאה לתצפית הפונה דרומה (16). בתחילת העלייה נמצא מסתור קטן של צל מתחת לסלעים. נרד בערוץ תלול לסיום היום אל חניון הלילה של מפער פיטם (17).
גב עודד (15)
המדבר אינו רק נופים צחיחים ויבשים. יש בו גם מים, וכשמגיעים אליהם – החוויה משמחת ומלהיבה. גבי מים, המתמלאים לאחר שיטפונות מזמינים הירגעות. כדי להגיע אל גב עודד ניתן לפנות בסימון שבילים שחור כ 150 מטרים עד הגב.
אם זכיתם ויש מים בגב עודד: אנא שמרו על המים נקיים, לטובת בעלי החיים.
הקשת הסורית
״הקשת הסורית״ היא סדרה של קמטים מוארכים הנמשכת מחצי האי סיני דרך הנגב המרכזי, הנגב הצפוני, הרי יהודה, השומרון והגליל וסופה בהרי הפלמירה שבסוריה. בישראל קמטי הקשת הסורית יוצרים את קמרי הנגב ואת שדרת ההר המרכזית החוצצת בין בקע ים המלח ממזרח ומישור החוף ממערב. קמרים אלו א-סימטריים, ואגפם הצפון-מערבי מתון ואילו אגפם הדרום-מזרחי תלול. בליבם של קמרי הנגב נוצרו בשלב מאוחר יותר המכתשים: מכתש רמון בקמר מחמל, המכתש הגדול בקמר חתירה והמכתש הקטן בקמר חצרה.
הקשת הסורית נוצרה כתוצאה מהתנגשות בין חלקים מיבשת גונדוואנה הקדומה (לוח אפריקה ולוח והודו) לחלקים מיבשת ארואסיה (הלוח של אירופה ואסיה) והביאה לסגירתו האיטית של אוקיאנוס תטיס. תהליך זה החל לפני 90 מיליון שנה והסתיים לפני 23 מיליון שנה.
התנגשות היבשות הובילה ליצירת שרשראות ההרים מהרי האלפים באירופה ועד הרי ההימליה שבדרום-מזרח אסיה. חלקו המזרחי של הים התיכון הוא שארית של אוקיינוס התטיס שלא נסגר במלואו.
תצפית דרומית מקמר רמון (16)
במבט דרומה נשים לב כי בניגוד לשכבות הסלעים המקומטות הבונות את קמר רמון, שבו נמצא המכתש, ההרים מדרום בנויים שכבות סלעים אופקיות. קל לזהות מביניהם את מבנה שכבת סלעי הקירטון הבהירה והרכה שעליה שכבת צור כהה, קשה ומצוקית.
שכבות אלו שקעו בים שהשתרע באזורינו בתקופת הסנון (בערך 90 מיליון שנים), והן בעלות רציפות מרחבית גדולה: ניתן לזהותן לאורך ארץ ישראל כולה.
זוג שכבות אלו, הנקראות קירטון מנוחה וצור משאש, משנות את אופיין במעבר מהקערים לקמרים של הקשת הסורית; הן עבות מאוד בקערים והולכות ומידקקות כלפי הקמרים, ובראשי הקמרים הן חסרות לחלוטין.
עדות זו, יחד עם עדויות נוספות, מעידה על כך ששכבות אלו שקעו תוך כדי התרוממות הקמרים של הקשת הסורית, ועוזרת לתארך את גיל הקימוט. שכבות הגיר שמעל המנוחה והמשאש שייכות לחבורת עבדת ושקעו באזורנו בתקופת האיאוקן (לפני 35-55 מיליון שנים). שכבות אלו הן אופקיות ולא מושפעות מהקימוט, עדות לכך שהורבדו לאחר פעילות הקשת הסורית.
קוצנים Acomys
על דרגשי סלע של גדות הערוצים, נראים לעיתים מאספי קונכיות שבלולים מפוצחות. מאספים אלו הם "שולחנות האכילה" של הקוצנים, מכרסמים זריזים, בני משפחת העכבריים, בעלי פרוות גב קוצנית (מכאן שמם).
ייתכן שהקוצים נועדו להגנה ואף מסייעים להם לטפס בשיטת הגב-רגליים כנגד סלע בסדקים. בנגב חיים שני מיני קוצנים, הקוצן המצוי (Acomys cahirinus), פעיל הלילה והנדיר לצפייה, והקוצן הזהוב (Acomys dimidiatus), פעיל היום, שאותו ניתן לראות לעיתים קרובות מתגנב בין מטיילים במנוחה, מרוויח את פרורי לחמם.
מלבד במבה וגרגרי תירס משימורים, הקוצנים ניזונים בטבע מעלים, זרעים, פירות, חרקים ושבלולים. אולם מחוץ למחסה הסלע, בשטח הפתוח, חשוף הקוצן לטורפים כמו נחשים, עופות דורסים ושועלים. לכן, שיחור המזון נעשה בזינוקים חטופים אל מקור המזון, איסוף, וחזרה למחסה הסלע לטיפול במזון ואכילה.
טיפול במזון הוא למשל קריעת עלים ירוקים מגבעול, פיצוח ושליקת חילזון מהקונכיה ופליית הזרעים מפרי הרכפתן. לשיח הרכפתן פירות מתוקים, ובתוכם זרעים זעירים וחריפים כחרדל. במיומנות מרשימה הקוצן יורק את הזרעים מבלי ללעוס ובכך תורם להפצת הצמח.
אתרי הטיפול במזון הם "שולחנות האכילה". לפעילות יום או לילה במדבר יתרונות וחסרונות שונים, אולם מסתבר, שלפחות בקרב הקוצנים קיימת העדפה לפעילות לילה. נמצא כי קוצנים זהובים, החיים באזורים ללא הקוצנים המצויים המתחרים בהם, הופכים בעצמם לפעילי לילה. כלומר, בתחרות על זמן הפעילות המועדף, מנצח הקוצן המצוי את הקוצן הזהוב ודוחק אותו לפעילות בשעות היום.
טביעת רגל קדמית של קוצן
אורך 0.8-0.7 ס״מ רוחב 0.6-0.5 ס״מ איור: אסף בן דוד
טביעת רגל אחורית של קוצן
אורך 0.8-0.7 ס״מ רוחב 0.6-0.5 ס״מ איור: אסף בן דוד
בוטניקה
לוטוס מדברי – Lotus lanuginosus
משפחת הפרפרניים אם תראו באביב כרית אדומה – הרי פגשתם את הלוטוס המדברי. זהו צמח שרוע, עשבוני רב-שנתי בעל עלים אפרפרים ושעירים ופרחים אדומים כיין, מדהים ביופיו.
זוגן השיח – Zygophyllum dumosum
משפחת הזוגניים
"מלך המדבר" מתאים לכנות את זוגן השיח. בן-שיח גבוה, נפוץ מאוד בנגב ובמדבר יהודה. שמו בא לו מזוג עלעלים בשרניים, הנראים כזוג אוזני ארנבת ויושבים על פטוטרת בשרנית אף היא. בקיץ מתייבשים ונושרים זוג העלעלים, אחת מדרכיו להתמודד עם תנאי המדבר הקשים.
בחורף מלבלבים עלים חדשים, ופרחים לבנים גדלים על ענפיו. ברפואה העממית משמש לטיפול בדלקות עור, בגירוד ובכאבי שיניים.
מסלול סובב רמון הוא חלק מגיאופארק ארץ המכתשים
גיאופארק הינו פארק בינ"ל המתאפיין בנופים ותופעות טבע בעלי ערך וייחוד, וניהול מרחבי משתף השואף לקדם את החינוך, התיירות והכלכלה לטובת תושביו. הגיאופארק מיועד ליצור הזדמנויות כלכליות לתושבי האזור, להעצים את התמורה שתושבים ומבקרים מקבלים מהשטח ולשתף אותם בשמירה על ערכי הטבע המקומיים ועל איזון בין שימור ופיתוח.
תוכן עמוד זה נלקח מהספר ״חלון למכתש רמון – מסלול סובב רמון״ מאת רותי גובזנסקי, בהוצאת רשות הטבע והגנים ומו״פ מדבר וים המלח.
בספר תוכלו למצוא קטעי קריאה, מסלולים ומידע מסודר ונוח על כל סובב רמון.
מומלץ להצטייד גם במפת סובב רמון באתר שביל נט, במרכז המבקרים במצפה רמון או בחנות רשות הטבע והגנים במדרשת בן גוריון ובעבדת. הניווט בעזרת מפה מודפסת יותר נוח.
קרדיטים הספר ״חלון למכתש רמון״
ייעוץ מקצועי: ד"ר ירון פינצי
כותבים: ד"ר ירון פינצי, שקד אבני, אריאל מרוז, רותי גובזנסקי.
זואולוגיה: ד"ר שרון רנן, איתי רנן. בוטניקה: מימי רון.
חלון לגיאולוגיה: ליאור אנמר. חלון לאסטרונומיה: שלמה בוסקילה.
הפקה: רשות הטבע והגנים – אגף חינוך וקהילה
עיצוב ועריכה גרפית: רונית צינוביץ – סטודיו 2
הגהה מדעית: ד"ר אבשלום באב"ד
עריכה לשונית והגהה: נועה מוטרו
מפות: שביל נט בע"מ
דפוס: רשות הטבע והגנים
הפצה: רשות הטבע והגנים
הוצאה לאור: רשות הטבע והגנים
© כל הזכויות שמורות למו"פ מדבר וים המלח ורשות הטבע והגנים יוני 2019
אסור להעתיק או לצלם מהספר ללא קבלת אישור מההוצאה לאור
צלמים:
דורון ניסים, שרון פישר, בעז לנגפורד, יוסי גובזנסקי, דרור פייטלסון, עוז ריטנר, יגאל ויינר, חובב צפריר, ארכיון הפלמ"ח, יעקב מן, ד״ר שרון רנן, אילייה שלמייב, אלי פלגין, איתמר ברסט, יעקב לדרמן, יהונתן כלפה, ד״ר יאיר הרכבי, דובה פרימרמן, יובל סגל, דניאל וינקלר.
מאיירים:
רונית צינוביץ (מבנים גיאולוגיים), אסף בן דוד (עקבות חיות בר), מו״פ מדבר וים המלח (מיניפלקטים של ארץ מכתשים), אריה בר (מפת דרכים עתיקות בנגב), המכון הגיאולוגי (מפת חתך מכתש)
תודה מיוחדת לאנשי רשות הטבע והגנים היום ובעבר: רעיה שורקי, עדי גרינבאום, נדב טאובה, תומר נחמני ויגאל ויינר, אשר קידמו את שיתופי הפעולה ומימשו את מיזם כתיבת המדריך.
צילום כריכה חיצונית: דורון ניסים
אהבתם את מה שקראתם? מוזמנים להשאיר לנו תגובה, לספר על חוויה במסלול סובב רמון או לתת טיפ שיעזור למטיילים אחרים.
לקבלת מידע על טיולים ואירועים במצפה רמון הצטרפו לקהילת אוהבי מצפה רמון.
הוסף תגובה