הגעתי למצפה רמון בשנת 1993 במקרה לחלוטין, אחרי תקופה ארוכה בחו"ל, והתאהבתי. אני צפוני במקור וזו הייתה הפעם הראשונה שהגעתי למצפה רמון. הרגשתי שהגעתי למדינה אחרת – הישוב המרוחק ביותר מכל ישוב אחר בארץ.
אם היו אומרים לי לפני 22 שנה שיהיה לי מפעל לקוסמטיקה טבעית וסבונים, הייתי אומר שזה אחד הדברים הלא סבירים שעשויים לקרות, אבל הנה זה קרה, ואם מסתכלים לאחור אפשר להבין איך דוקא מצפה רמון היא זאת שאפשרה את הדבר.
כמו הרבה דברים טובים זה החל לגמרי במקרה. בביתנו שבשכונה ה"חדשה" עבדה מכונת כביסה שהחליטה יום אחד להיסתם. נאלצנו להעביר את המים מהמכונה לגיגיות ולמרבה ההפתעה גילינו שכל מחזור של כביסה צורך כ-50 ליטרים מים. נראה לנו שזה בזבוז אדיר של מים ושלא נכון לשלוח את כל המים האלה למערכת הביוב, בטח כשמדובר בישוב מדברי.
חיפשנו דרך להשקות את הגינה עם המים ממכונת הכביסה, והבנו די מהר שצריך סבון כביסה ידידותי לסביבה – כזה שלא ממליח ומרעיל את הקרקע. למרבה הצער וההפתעה לא נמצא אז פתרון או ידע כזה בישראל.
אין פתרון? ננסה למצוא פתרון בעצמינו. אבל איך? סלולר, מחשבים, אינטרנט? אלו היו בחיתולים בשנת 1997. הדרך העיקרית להגיע למידע בשנה זו היתה לכתת רגליים ולהרים טלפונים. במשך 8 חודשים אספנו ידע בדרכים שונות ברחבי העולם. לבסוף היתה לנו תוכנית. נרגשים יצאנו לדרך וייצרנו את הסבון הראשון משמן זית ושמן קוקוס, כשבדרך הגענו גם לפתרונות טכניים בנוגע להוצאת המים מהמכונה לגינה.
השמועה פשטה מהר ברחבי ישראל והסתבר שהרבה אנשים מחפשים פתרונות למחזור המים האפורים בבית. בהתחלה חילקנו את הסבון ובהמשך הגענו למסקנה שאם רוצים שזה יימשך צריך לעבור לשלב הבא ולהתחיל להתייחס לנושא כאל מיזם. הכרזנו על פתיחת מפעל לייצור סבון טבעי. על כירת הגז בביתנו החל פס הייצור הראשון. זה היה סטארט אפ בלי שבכלל נדע מה משמעות המילה. המכירות הראשונות היו המשמעותיות ביותר. הפירגון והתגובות העניקו לנו דחיפה להמשיך ולהתקדם.
במקביל לייצור חומרי הניקוי התאהבנו בתהליך נוסף שנחשפנו אליו – ייצור סבון מוצק טבעי בניחוחות צמחים. עד היום אנו מייצרים את הסבונים באותה שיטה וכמעט באותו גודל סירים. זה היה המוצר שהוביל את המפעל שלנו קדימה ועד היום נקרא העסק שלנו "הסבונים" בפי תושבי מצפה רמון.
קרו עוד כמה דברים מאז, והתקדמנו לתחום הקוסמטיקה הטבעית. כיום אנחנו משווקים בארץ ובכל העולם ומובילים במחקר ובייצור של מוצרים המבוקשים על ידי אנשים רבים בשל תכונותיהם הטובות והייחודיות.
אני זוכר איך בשנת 99 בדירה הצמודה לביתנו פתחנו את מפעל הסבונים הראשון. הלקוח הראשון שלנו היתה רשת "ללין" אשר החלה את דרכה פחות או יותר באותה תקופה. הייתה לה אז חנות אחת בכיכר המדינה בת"א. ההזמנה הראשונה הייתה של 100 ק"ג סבון בבלוקים, אותם הבאתי בגאווה רבה ברכב הקטן שהיה לנו אז. באותו זמן נולד גם ילדנו הראשון – ינון. עבורו חיפשנו משחת חיתולים טבעית. בארץ לא מצאנו ולכן פיתחנו קו מוצרים לתינוק. היו צרכים נוספים כמו קרם לפנים ומשחה לשרירים ומפרקים שפיתחנו מ15 צמחים וכך החל העניין להתפתח והגענו למסקנה שהגיע הזמן והרצון לפתוח מפעל חוקי ומסודר. בשנת 2003 שכרנו האנגר ברובע דרכי הבשמים, ברחוב הר ארדון שאז נקרא רחוב העבודה 8… כל ההאנגרים ברחוב נקראו העבודה 8.
וככה, בלי להרגיש, עברו להן יותר מעשרים שנה מאז אותה סתימה במכונת הכביסה. אין לי ספק שאם התקלה הייתה מתרחשת במרכז הארץ, לא היה קם מפעל מזה. השילוב של ישוב בתולי, שצריך להיות בו בהרבה מקרים מקוריים כדי להתפרנס, עם אוויר נקי ומרחבים יחד עם אזור תעשייה ריק באותה תקופה ומחירים זולים מאוד להשכרה, ונוסיף לכך מנגנונים אוהדים ואוכלוסיה מפרגנת ועוד… כל אלו הקלו מאוד על מימוש הרעיון והקפיצה למים.
אני מקווה שסיפור ההתחלה שלנו יתן השראה גם לאחרים, להתגבר על המעצורים והפחדים, ליצור דבר חדש מרעיון בלבד, להעז, לעשות חשבון ותכנון כמו שצריך ו….לקפוץ למים.
Irus Hayoun
20 בינואר 2020 ב 7:39מקסים
הוסף תגובה