איננו יודעים בדיוק כמה מערות יש בישראל, בעיקר מכיוון שבכל שבוע מתגלות מערות חדשות ויתכן שמספר המערות שטרם התגלו גדול יותר מאלו המוכרות. ברחבי הנגב מוכרות כיום עשרות רבות של מערות טבעיות, מהן כמה מהארוכות ביותר בארץ. כך מופיעות, דווקא בנגב, מערות באורך של עד 1400 מ' ובתוכן תופעות מרתקות.
בחורף 2007 הצטרפתי אל צוות המרכז לחקר מערות למיפוי מערה בהר הנגב. על המערה, הנמצאת בקירו הדרומי של מכתש רמון, סמוך לשן רמון, שמעתי כבר שנה קודם לאחר תאונה טראגית בה נפל מטייל שהגיע למקום ונפגע קשות. סיפור זה אומנם פרסם את המערה אך מאידך היה קשה למצוא מי שימסור מידע ספציפי שיכוון אל המקום, זאת בעיקר מחשש שמא יחזור המקרה על עצמו.
כשהושג לבסוף המידע הגענו למקום על מנת למפות את המערה ולתעדה. בזמן הגעתנו לסביבת הפתח החל לרדת גשם והועלתה הצעה כי בזמן עבודת המיפוי נניח את הציוד במחסה סלע בולט, בסביבת המערה. בהגעה אל אותו מחסה סלע הסתבר כי זה מוביל למערה של ממש. מיד הצטיידנו בפנסים והזחילה החלה.
בחלק מהמעברים שבמערה היה צריך להסיט עפר על מנת לעבור, אך לבסוף משהצלחנו להזדחל בכל המעברים הבנו שבעצם גילינו מערה חדשה לאזור זה. עוד יותר התפלאנו שבחלקה הפנימי של המערה מצאנו, עומד באתרו, קנקן ענק בעל עיטור חבל בצווארו, המלא עד חציו בתבואה.
דוגמא נוספת למערות שהתפרסמו בהר הנגב הן שתי מערות אנכיות גדולות הפעורות בגדתו של נחל צין עליון. המערות פורסמו בסקר טבע ונוף שכתב מנחם מרקוס ובגיחה למקום בשנת 2006 התגלה, בעזרת רועה בדואית, בור נוסף, מרשים בהרבה מאלו המוכרים, הן בגודלו והן בהשתמרותו.
מערות קרסטיות מוכרות אף במרחבי הנגב הדרומי ובהרי אילת. צירוף המידע הקיים יחד עם העובדה שבכל טיול בנגב ניתן לגלות מערות בלתי מוכרות, חושף את עוצמת התופעה.
מקרים אלו ממחישים היטב את אופן חשיפתן של מערות הנגב המתגלות באקראי, בדרך כלל על ידי מטיילים המבחינים בפתח המושך את העין. על אף גילויים בלתי סדורים אלו ידועות לנו היום מערות רבות בכל מרחבי הנגב.
מערות הנגב, בשונה מאלו שבאזורים הים תיכוניים, אינן מערות פעילות, במובן שהתפתחותן איננה קשורה לתנאים השוררים בשטח כיום. הן מאופיינות בחללים מעוגלים ושכיחות בהן תופעות של בליה מעוגלת הנראית ככיסים או כארובות הפעורות בתקרה ובקירות.
במרבית המקרים הן מורכבות מחלל פשוט במבנה של מחילה או חדר. בחלק מהמערות מופיעים משקעי מערות, ממש כמו גלריות הזקיפים והנטיפים המוכרות במערות החבל הים תיכוני.
רק לאחרונה תועדו שתי מערות עשירות בנטיפים. אחת במרכז הערבה ואחרת בחלקו הצפוני של הר הנגב. גילויים שכאלו חשובים ביותר, הן מהצד הנופי והן מהצד המחקרי, שכן משקעי המערות יכולים ללמוד על האקלים ששרר באזור בעבר.
משקעי מערות ייחודיים, בעלי צורה של עננים, התגלו במספר מערות באזור קמרי הנגב. אחת המפורסמות שבהן היא מערת אשכולות שנחשפה במהלך שיפוצו של כביש 40, מדרום למכתש רמון. המערה נפגעה רק בחלקה וחלל קטן ששרד ממנה נשמר עד היום לצד הכביש.
אם שמתם לב למערה בשטח, צלמו תמונת פתח עם הנוף שמסביבו, סמנו את המיקום במפה ועדכנו. אם ביקרתם בפנים ויש בידכם פרטים על החלל – הרי זה משובח. אשמח מאד להתעדכן בכל גילוי.
הוסף תגובה