עצמו שוב את העיניים.

קחו ארבע נשימות עמוקות וארוכות. שאיפה עמוקה אל הסרעפת, נשיפה איטית וארוכה. 

סרקו את הגוף מלמעלה למטה, מ-קודקוד עד אצבעות כפות הרגליים וודאו שנוח לכם. עשו התאמות לתנוחת הישיבה אם צריך. שחררו את שרירי הפנים, הלסת, הצוואר, הכתפיים, ישרו את הגב וודאו שתנוחת הרגליים נוחה.

מקדו את תשומת הלב בזרימת האוויר פנימה והחוצה. עשו זאת במשך כשתי דקות. 

תוך כדי שאתם ממשיכים לשים לב לעוגן הנשימה, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

– איזה אשליות, הנחות, תפיסות ביחס למציאות גורמות לי סבל בחיים? איזה אשליות, הנחות, תפיסות ביחס למציאות בהן אני אוחז לא באמת באות לידי ביטוי בחיים עצמם? 

– מה מקור האשליות האלו? חשבו על הירח המשתקף באגם. האם האשליות שלי הן גם ירח משתקף באגם? 

– חשבו על תודעתכם כאגם. ירח המשתקף באגם נעלם בסופו של דבר. מדוע תודעתנו אוחזת בירח הסרק? 

– איך נדע להבחין בין הירח ה״ממשי״ לירח המשתקף?

– האם בכלל קיים ירח ממשי? אולי הוא סוג של השתקפות מתוחכמת יותר? 

– איך נוצרות ההשתקפויות האלו? מי צריך להיות או מה צריך לקרות בשביל שייווצרו אשליות?

– העלו בדמיונכם את הפסל ״אל הירח״. זכרו את מאפייניו: שמו, אור וצל, זרימה וסוריאליזם. ראו בו גם בודהא המצביע אל הירח. מה הוא יכול ללמד אותנו על ״תפיסת הירח״ שלנו? 

– חשבו על דוגמה אחת לגביה אתם מבינים עכשיו שאתם רואים את הירח באגם ולא את זה שבשמיים. חשבו על כל אי הנחת בחיים שתפיסת מציאות שגויה זו גרמה לכם.

– חשבו: האם העובדה שאני מבינ/ה שתפיסת המציאות היא אשליה מספיקה בשביל לשחרר את האחיזה בה? 

– איזה פעולות נדרשות על מנת שאוכל לשחרר אשליות מחיי ולא למהר להיאחז בחדשות? 

– דמיינו אירוע בעתיד בו תפיסת מציאות שגויה שלכם אמורה להיכנס לפעולה ולהפעיל אתכם. דמיינו את עצמכם באותו אירוע כשאתם שמים לב להפעלה האוטומטית של תפיסת המציאות השגויה. דמיינו את עצמכם שמים לכך לב, אומרים לעצמכם: ״זו רק השתקפות הירח באגם״ וממשיכים להתנהל בלי השלכות על המציאות. דמיינו איך אפשרויות חדשות נפתחות ואיך המציאות מתעצבת מחדש. שימו לב להרגשה הטובה.

– קחו עוד חמש שאיפות ונשיפות ואז בהדרגה פתחו את העיניים.

כתבו ביומן תובנות, מחשבות, פעולות עתידיות.