הצעה לתרגול

הקדישו זמן לכל אחד הפסלים ופסעו לאורך המסלול שלו מספר פעמים. שימו לב לחוויה שעולה בכם כאשר אתם מתקרבים לשער הפתוח או יורדים ממנו בפסל של רבינוביץ׳ או כאשר אתם מתכנסים אל האבן שבקצה המסלול המתעקל של רימר ואז פוסעים ממנה במעבר המתרחב. 

בסיום הזמן לכל פסל, הקדישו זמן לכתוב במחברת את התחושות והמחשבות שעולות בכם. שימו לב גם להבדל המחשבות והתחושות בהשוואה בין הפסלים.

שאלו את עצמכם:

מה מתוך המחשבות והתחושות הם תוצר של הפסל?

מה מתוכן הוא תוצר של מי שאני היום, מצב הרוח והתודעה בהם הגעתי לפארק?

ומה מתוך המחשבות והרגשות עולה מתוך הדיאלוג בין הפסל לבין שביל החיים שלכם, זה שהלכתם בו, זה שלא הלכתם בו, זה שאולי רציתם ללכת ומסיבה זו או אחרת וויתרתם וזה הנעלם אל העתיד? 

איך אתם חווים את שביל חייכם בדיאלוג עם האפשרויות שהפסלים מנהלים אתכם? 

עשו הפסקה של כמה דקות

שאלו את עצמכם: לאן אנחנו הולכים מכאן? לאן ממשיכים בחיינו? האם במסלול המוכר?

האם שביל חייכם מוכתב כפי שהפסלים מכתיבים אותו?

האם הפסלים באמת מכתיבים שביל או שזו רק תודעתנו המורגלת בפרשנות? 

איזה עוד פרשנויות נוכל לתת לפסלים?

עשו הפסקה של כמה דקות

במחברת, התחילו לצייר ולכתוב תחת הנושא: המשך דרכי, הרצוי והלא ידוע. 

אתם יכולים להתחיל מציון נקודה עתידית – רצויה בזמן ובהתווית הדרך אליה.

אתם יכולים לתת לדמיון לחשוף בפניכם שבילים שלא ראיתם עד כה.

ואתם יכולים לדמיין שאתם פסל/ת בפרויקט הפארק לפיסול מדברי ושהתבקשתם לפסל פסל שמתכתב עם ״מדרון״ ו״מלכודת נוף״. איך היה נראה הפסל שלכם? 

סיימו בעיגון תובנה או החלטה למימוש בחייכם. החל מהיום אני _______________. 

השביל הזה התחיל כאן, בפארק לפיסול מדברי…