הגיע הזמן לדבר הגדול הבא שיקרה במצפה רמון. יש לי חלום והוא הולך להתגשם. בפוסט זה אספר לכם על החלום ועל הסיבות לכך שכעת הגיע הזמן להביאו לכדי מציאות.
הוראה ולמידה, הנחיה, ליווי ומנטורינג הם תהליכים בהם אני מעורב בעשיה מגוונת: אקדמאית, ארגונית, קבוצתית ופרטית. והנה, כל השנים והרפתקאות הלמידה שהנהגתי והובלתי מתנקזים כעת לשיעורי זום מביתי במצפה רמון.
מהמקום הזה של התכנסות, התמקדות והבנת היכולות של מילים וטכנולוגיה, עולות בי תובנות רבות על הוראה ולמידה בכלל ועל הלימודים במצפה רמון בפרט. אני משתף אותן כאן בבחינת פתיחת מעגל לחשיבה קהילתית (קהילת מצפה רמון וקהילת חברי לעבודה באקדמיה ומחוצה לה), וגם בבחינת קול קורא לגוף לימודים או ארגון עסקי שמעוניינים להיות שותפים להגשמת חלום לימודים חדש במצפה רמון.
נתחיל בשני פלאים
פלא ראשון – למידה בזום
אני יודע שרבים מעמיתי המרצים מתקשים להגדיר זאת כפלא אבל עבורי ההוראה בזום היא תגלית ושלב התפתחותי חשוב והאתגרים שהלמידה המקוונת מציעה הם עבורי מקפצות ענק להתפתחות אישית כמורה (המילה שמשלבת בין מרצה, מנחה, מדריך ומנטור).
יעילות ומיקוד
עד היום כל הרצאה היתה כרוכה באין סוף איבודי אנרגיה. החל בנסיעות פקקים וחניה, בזבוז זמן מהגעה מוקדמת (פן אאחר), רכישות מזון ושתיה בקפיטריות, דרך אינסוף מסיחים ועיכובים בכיתות הלימוד ועד הנסיעה חזרה הביתה. כל זה נכון עבורי ועבור התלמידים.
היום ביזבוז האנרגיה שואף לאפס וגם המורה וגם התלמידים יכולים להתמקד בשיעור תוך עיצוב סביבת הלימוד (החל מקנית אוזניות טובות מבטלות רעשים ועד עיצוב סביבת הלמידה בבית) ולעיתים גם קביעת שעות הלימוד כאשר ההוראה היא א – סינכרונית.
אפשרויות
ההוראה המקוונת פותחת בפנינו אינסוף אפשרויות להעברת ושיתוף תכנים וקבלת משובים, תרגילים ותוצרי למידה מהתלמידים. איכשהו העולם התמקד בזום אבל כל ערוצי המדיה והרשתות החברתיות פתוחים בפנינו והשמיים הם הגבול.
בעבר לא חשבתי שאוכל להנחות קבוצות מדיטציה באופן מקוון. בפועל, הטכנולוגיה מאפשרת לי להנחות סנגה בה משתתפים אנשים מכל הארץ כאשר המורה, אני, ״מגיע״ לכל אחד ואחת – לבית שלו, לאזור הנוח שלו – ובמשך שעה וחצי אנו חווים למידה, תרגול, שלווה והתפתחות. קסם.
התחלתי ללמוד להשתמש בכל פלטפורמה אפשרית, לרבות פודקאסטים (תבדקו את BillOut שהשקתי עם מורן צור), פייסבוק ויוטיוב ולבחון את השילובים הטובים ביותר שלהם. אני מרגיש היום כמי שנמצא בארץ הפלאות של הלמידה, עם תחושת פוטנציאל ואנרגיה מחודשים להתפתחות שלי כמורה.
קשר אישי
עידן ההוראה המקוונת מאפשר קשר אישי כאשר הוא נחוץ או מתבקש. אני יכול לדבר עם סטודנטים וסטודנטיות במרחב גדול יותר של שעות, מבלי להיצמד לשעות קבלה פורמאליות ויותר מכך, לפגוש אותם כשהם זקוקים לי. משאבי הזמן והאנרגיה שנחסכים מתועלים ומנותבים מחדש.
כמובן שאפשר להיפגש פנים אל פנים ופגישות אלו נעשות מקודשות יותר. אנחנו לומדים להוקיר את החוויה של פגישה אישית, יודעים שאנחנו צורכים משאבים אחד של השני, ונותנים זה לזה את מלוא תשומת הלב.
אני בטוח שחווית הלמידה בכיתות, לכשתשוב, תהיה משמעותית יותר ומהנה יותר כי נוקיר אותה, וכמה הרגלים לא מועילים שאפיינו אותה בעבר, ייעלמו.
פלא שני – בתי ספר ללימודי אמנות ורוח
במצפה רמון פועלים בתי ספר עצמאיים, שהוקמו ביזמות מקומית. אלה מושכים אליהם עשרות סטודנטים בשנה אשר לומדים תיאטרון, קרקס, מוסיקה, מחול, לימודי רוח ואמנות.
התוצרים של בתי הספר מוצגים בסוף כל שנה באירועי שיא ומרשימים בהישגים אליהם מגיעים הסטודנטים.
יוצא לי ללוות כמה מבתי הספר והם מרגשים משני צידי פעילותם.
יוצא לי ללוות כמה מבתי הספר והם מרגשים משני צידי פעילותם.
צד אחד הוא צד היזמים והמורים שעם הרבה אתגרים, פיתחו תוכניות לימוד, הקימו מקומות לימוד (חלקם דורשים אביזרים רבים), שיווקו את פעילותם ופותחים מחזורים חדשים שנה אחרי שנה.
הצד השני הוא הצד של הצעירים הבאים ללמוד. מדובר בצעירים שבאים ל״מסע מצפאי״ שכולל מגורים וחוויה קהילתית מרגשת ושמחה, לימודים בנושא הקרוב לליבם ותהליך של חקירה, למידה והתפתחות אישית. חלקם נשארים במצפה רמון וחלקם ממשיכים את המסע למקומות אחרים.
בתי הספר לא עושים מיליונים מעבודתם. הסטודנטים לא מקבלים תואר ומשרות. שני הצדדים עובדים לטובת התפתחות אישית, קהילתית וסביבתית ולטובת יצירת חוויות והתנסויות מרגשות ומתמירות.
הפלא הזה לא יכול לקרות בזום. נדרש לו המדבר, נדרש לו היישוב המיוחד מצפה רמון שהגדיר את עצמו כמרחב של השראה. נדרשים לו יזמי בתי הספר והמורים, נדרש לו מרחב למידה פיסי ונדרשת לו הגעתם של התלמידים והתרחקותם מאורח החיים הרגיל.
מחלום להגשמה
אז הנה אני מוצא את עצמי נפעם ומעורב בשני פלאי למידה ושניהם לא מתנהלים בדרכי הלמידה המוכרות לנו מבית הספר והלימודים המקצועיים והאקדמאיים.
בתור גם מי שעוסק בשוק ההון והשקעות מתבקש עבורי המיזוג של פלאי העולם האלו. ופה מגיע החלום: מדרשת מצפה רמון לאמנויות ולימודי רוח.
החלום התחיל להתבשל אצלי, כפי שחלקכם יודעים, עוד לפני משבר הקורונה. פרטי החלום הם:
1. שיתוף פעולה וגיבוש בתי הספר תחת מסגרת מצפאית אחת.
דבר זה יקל עליהם מהיבטים פיננסיים ותפעוליים, יאפשר סינרגיה בין תוכניות הלימוד והעשרתן וגם יעניק לסטודנטים השתייכות לקהילת סטודנטים גדולה ומגובשת יותר.
שיתוף פעולה כזה יעזור כמובן גם בשיווק ובהרחבת סל השירותים לסטודנטים כמשתמע מהיותם קבוצה גדולה ומגובשת.
2. שיתוף פעולה עם מוסד לימוד אקדמי מוכר.
משיתוף הפעולה יהנו גם הסטודנטים במצפה רמון וגם תלמידי המוסד.
יתרונותיו:
- יאפשר למרצים ולסטודנטים לשלב למידה והתנסויות.
- יאפשר לסטודנטים ללמוד קורסים ולצבור קרדיט אקדמי במקביל ללימודיהם במצפה רמון.
שילוב חוויות הלמידה והאפשרויות לפיתוח תוכניות וקורסים משותפים הם בבחינת מכרה זהב (אם תרצו נגדיר מושג: ״כלכלת לימודים״).
ושוב מחשבה על למידה מרחוק
עידן הלמידה בזום מתחבר לחלום מכיוון אחר. הוא מעלה ומעצים שאלות בדבר הלמידה המסורתית, הרלבנטיות שלה והאפקטיביות שלה.
האפשרויות לשלב בין למידה חוויתית-התפתחותית המתבצעת פיסית במצפה רמון, ללמידה מקוונת בקורסים ונושאים שעבורם למידה מקוונת עדיפה, מאפשרת לנו להקים במצפה רמון קמפוס לימודים בינלאומי, המשלב בין למידה חוויתית ללמידה מקצועית ואפקטיבית ושהלמידה בו זורמת לאורך כל השנה ובאינטראקציות מגוונות.
שימו לב שכתבתי עדיפה ולא אפשרית. אני חושב שבמקרים רבים, למידה מקוונת היא הבחירה המועדפת ולא רק ברירת מחדל.
בימים אלו נרקמות מחשבות ונעשים צעדים ממשיים לטיפוח שיתופי הפעולה בין בתי הספר במצפה רמון.
פינת היזמות – הרימו את הכפפה
וכעת לשאלה: מי מהקוראים של הפוסט הזה, בעל תפקיד או השפעה במוסד לימודים ויכול להיות שגם בחברה הקשורה בלימודים טכנולוגיים או בחברה ציבורית / גוף פילנטרופי שרוצים לעזור במשאביהם למימוש החלום מעוניין להירתם ולרתום לטובת הגשמתו?
תוך פרק זמן לא ארוך, מדרשת מצפה רמון לאמנויות ולימודי רוח יכולה להיות מסגרת לימודים נחשקת, מרגשת ומקצועית, בעלת השפעה על חייהם של מאות ואלפי סטודנטים שגם יחזקו את היותם סוכני שינוי.
מחכה לכם ב – segalziv@gmail.com 0544712092
זיו סגל
הוסף תגובה