פסל מורכב מאבנים במדבר

מדיטציית מיינדפולנס בפארק לפיסול מדברי, מצפה רמון

יש משהו מיוחד בפארק לפיסול מדברי. האמנים שהקימו כאן את פסלי האבן המיוחדים העניקו ערך מוסף למקום שגם כך הוא מיוחד בשל הנוף אליו הוא צופה. זיו סגל בוחר בפארק כמקום מושלם למדיטצייה, ונותן לכם כלים לשם כך. כתבה ראשונה מתוך סדרת כתבות.

משמאל לכיכר הכניסה למצפה רמון (כשמגיעים מצפון), מעבר לחורשת קק״ל, משתרע הפארק לפיסול מדברי. 

חוויית הפארק היא שילוב בין יצירות אמנות מעוררות השראה במרחב הפתוח, עוצמת נוף המכתש וכמובן מצפה רמון עצמה. 

הפארק לפיסול מדברי מאפשר למבקרים לחוות חוויה אמנותית, להנות מתצפיות מרהיבות אל מכתש רמון ומהליכה נוחה בשבילים מדבריים, אשר חלקם שופצו ותוחזקו לאחרונה. הפארק הוא מרחב השראה למסעות של הרוח והנפש. 

תרגול מדיטציית מיינדפולנס בפארק הינו אפשרות חווייתית, זמינה תמיד ועמוקה לשילוב שטח-רוח, שילוב שאני קורא לו ״ריטריטיול״. 

ישנו מגוון רחב של אפשרויות לשלב תרגילי מדיטציה בחוויית הפארק, ולכן אנחנו מתחילים כאן סדרה שתשתמש בהוויית הפארק לפיסול מדברי כשביל אל עולם המדיטציה וממנו אל עולמנו הפנימי – שלוותו, הבנתו ועיצובו או פיסולו אם תרצו. 

תרגול מדיטציית מיינדפולנס בפארק הפיסול יאפשר לכם לפסל את הפסל שלכם, לחזור אליו בכל פעם שתגיעו לפארק וכמו אמן, לבחון האם יש צורך בשינוי והתאמה, לגלות בו משמעויות חדשות ולהתבונן בתנועת החיים אל מול קביעותם, לכאורה, של הפסלים. 

הפסל שלכם יהיה תודעתי אך גם הוא ישפיע על מעגלים רבים. השפעות התרגול שלכם על הדרך בה אתם חושבים, פועלים, מנהלים מערכות יחסים ומוצאים משמעות יחרגו הרבה מעבר לגבולות העור שלכם וישפיעו על מעגלים קרובים ורחוקים לכם, ודרכם, על מעגלים נוספים, עד שתרגישו את ההיזון החוזר של ההשפעה. 

כיתוב גן הפסלים על סלע ענק
צילום: זיו סגל

מהי מדיטציית מיינדפולנס

מדיטציה היא אימון תודעתי שמאפשר לנו להירגע, להתנתק מהגורמים החיצוניים ששולטים בתודעתנו ולהחזיר את השליטה בתודעה לעצמנו. להכיר טוב יותר את עצמנו ואת הגורמים שמפעילים אותנו, לזהות את גורמי הסבל-אי הנחת בחיים שלנו ולשפר את ההתנהלות מולם. להתנהל טוב יותר מול החיים כפי שהם ומול עצמנו כפי שנועדנו לחיות אותם ולהיטיב עם הקרובים לנו, הקהילה והסביבה. 

במדיטציית מיינדפולנס אנחנו שמים דגש על נוכחות של מה שקורה עכשיו, על בחירת דרך הנוכחות, על בחירת מוקד תשומת הלב, ועל העדר שיפוטיות. 

כאשר אתם ניגשים לפסל, אל תמהרו לשפוט אותו. שיפוטיות היא השתתת דפוסים מנטאליים קיימים על חוויה חדשה ולמעשה עיוות החוויה על פי ניסיון עבר. גישה פתוחה מאפשרת לחוויות חדשות לקחת אותנו למקומות שלא הכרנו ולהכיר מחדש את עצמנו ואת האפשרויות העומדות בפנינו. 

בסדרת מאמרים זו אנחה אתכם גם בשבילי תרגול המדיטציה וגם באפשרויות לחוות את התרגול בפארק לפיסול מדברי. היו סבלניים. ישנם תרגולי מדיטציה רבים, ישנם פסלים רבים בפארק ואם נוסיף להם את מזג האוויר ואת מצב רוחנו, ישנן אין סוף נקודות מפגש ביניהם. התייחסו ליישום המאמרים כאל הרפתקה חדשה, כאל מערכת יחסים חדשה שלכם עם עצמכם ותנו לה לצמוח בהדרגה. 

שער אל הנוף - ברני פינק

מכיוון שאנחנו יוצאים למסע, בחרתי להתחיל בפסל ״שער אל הנוף״ של ברני פינק. תוכלו לזהות אותו בעזרת השילוט שנמצא בפארק וכמובן בעזרת התמונות שצרפתי כאן. ברני פינק עסק רבות ביחסים שבין חללים, מרחב וצורה, חקירה שהיא ביסוד התרגול הבודהיסטי. עבורי, הפסל המשלב בין תהליך קריסת האבנים (אבל לא נפילתן) לבין החלל-חלון-אפשרות שנמצאת בין שני נתיבי הקריסה מסמל את היין והיאנג בחיינו. יין, החושך, ההליכה אל המוות, קריסת הגוף וכניעתנו לעול החיים. יאנג, אור, חלון, הזדמנות שלנו להיות מוארים כחלק מתהליכי החיים ולא בהתנגדות אליהם שהיא כמו לנסות לדחוף ולישר בכוח את האבנים. 

שלט מול פסל עשוי מאבנים גדולות
צילום: זיו סגל

שער אל הנוף - הצעה לתהליך מדיטטיבי

למסע המדיטטיבי שלנו מומלץ לקחת כרית ישיבה או שמיכה שניתן לקפל אותה, מים, כובע, משקפי שמש, מחברת וכלי כתיבה. 

בואו נתחיל בשלט הכניסה אל פארק הפיסול המדברי. עמדו לידו, השקיטו את הטלפונים הניידים, שתו מים והבטיחו לעצמכם זמן של שקט. אתרו במבטכם את הפסל: שער אל הנוף. צעדו אליו בצעידה איטית. הקשיבו לקול הצעדים על האדמה היבשה מרופדת האבנים, שימו לב לטמפרטורה ולתחושה שלה בגופכם, שימו לב לשמש/ירח/כוכבים, לרוח, לאוויר והמשיכו לצעוד. בכל פעם שהמחשבה שלכם נודדת אל ענייני החיים שאינם קשורים לנוכחות שלכם בפארק החזירו אותה בעדינות, באהבה, ללא שיפוטיות, אל חווית ההליכה אל הפסל.

כשתגיעו קרוב לפסל עצרו. הקדישו כמה דקות להתבונן בו, אולי להלך סביבו ולשים לב לרגשות ולמחשבות שהוא מעורר בכם. אפשר גם לתעד מחשבות ורגשות ביומן וביחוד דברים שאתם חשים שתרצו לחזור אליהם. למשל, אם חוויתם את ההליכה האיטית והמדיטטיבית שלנו (שעוד נרחיב לגביה בעתיד) אל הפסל כמשהו שאתם רוצים לחקור ולהעמיק בו, רשמו זאת לעצמכם על מנת שתזכרו לעשות זאת כאשר תחזרו להמולת החיים. 

בחרו נקודה שתרצו לשבת בה למדיטציה. היא יכולה להיות על אחד מעדני השער, באזור השער, במרכז הפסל, בקדמתו או אולי דווקא נקודה רחוקה שמשקיפה עליו. שימו לב איזה נקודה בחרתם והאם יש בבחירה הזו בשביל לספר לכם משהו על עצמכם. 

ספסל צופה אל הפסל שער אל המדבר
צילום: זיו סגל

את המשך המדיטציה אתם יכולים להקליט לעצמכם (לרבות התזמונים המוצעים) או לזכור את העקרונות ולתרגל לפיהם:

שבו בנקודה שבחרתם בישיבת מדיטציה או בכל ישיבה נוחה אחרת. 

עצמו את העיניים למחצה כך שהנוף יכנס אליהן דרך החרך (למי שמתאים לעצום עיניים לגמרי כבר עכשיו, אפשרי בהחלט).

קחו ארבע נשימות עמוקות וארוכות. כל נשיפה עמוקה אל הסרעפת, כל נשיפה איטית וארוכה. 

סרקו את הגוף מלמעלה למטה, מקודקוד עד אצבעות כפות הרגליים. וודאו שנוח לכם. עשו התאמות לתנוחת הישיבה אם צריך.

מקדו את תשומת הלב בזרימת האוויר פנימה והחוצה. עשו זאת במשך כחמש דקות. אתם יכולים ללוות עם תשומת הלב את כל תהליך הנשימה, מנחיריים עד סרעפת ובחזרה, או לבחור נקודה בגוף בה הנשימה מורגשת במיוחד. 

הרחיבו את תשומת הלב לקלט החושים. מראה העיניים (אם עצמתם אותן פתחו אותן לכדי חרך למשך דקה או שתיים), הרחשים באוזניים, תחושת האוויר בגוף, ריח האוויר. 

הישארו עם עיניים עצומות למחצה או חזרו לעצום אותן לגמרי תוך שאתם זוכרים את חווית הנוף שראיתם. 

שימו לב לתחושות שעולות בכם שנובעות ממזג האוויר, מהנוף ומחוויית הפסל-אבנים שסביבכם וביחס למיקום בו בחרתם לשבת. שבו כך 5 דקות ושימו לב למה שעולה. תנו לתשומת הלב להוביל אתכם. אם לרגע עולה בכם תובנה שמאוד תרצו לשמר, עשו לעצמכם ״קשר״ בזכרון או כתבו אותה במחברת מבלי לזוז הרבה, ואז חזרו למדיטציה. 

אם עיניכם פתוחות, עצמו אותן עכשיו. 

קחו דקה או שתיים ואפשרו לתשומת הלב בשאיפה ובנשיפה לקחת אתכם עוד פנימה, מתחת לרעשי היום יום, אל מקום שהוא יותר נקי ויותר אמת בתודעתכם. 

שימו לב לחוויה: תודעה, מרחב (מזג אוויר), צורות (נוכחות הפסל בתודעתכם) ולמחשבות ורגשות שעולים. רק שימו לב. מהן התחושות שעולות בגוף? איזה הבנות או תובנות עולות? האם עולה משהו שיאפשר לנו להבין את עצמנו והעולם נכון יותר? להתנהל בו בהרמוניה ובהתאמה למשבי רוח החיים? שימו לב לטשטוש הגבולות בין תודעה, מרחב וצורות ולאפשרות שלכם לחוויה נוכחת ושלמה. 

שבו כך 5 דקות או יותר.

לסיום קחו עוד ארבע שאיפות ונשיפות עמוקות וארוכות ואז תנו לעצמכם לפחות דקה לפתוח בהדרגה את העיניים, להזיז את הגוף באיטיות ולאפשר למדיטציה לחלחל אל המשך היום. 

אפשר לכתוב ביומן במשך 3-30 דקות דברים שעולים בעקבות התרגול אליהם תוכלו לחזור בהמשך. 

תוכלו לחזור על התרגיל הזה שוב ושוב גם ב״שער אל הנוף״ ולהבחין בחוויות השונות שהוא מעורר וגם בנוכחות פסלים אחרים.

יצאנו למסע. מעכשיו תודעתנו נקשרה בו אז מוזמנים ומוזמנות לפנות אלי, segalziv@gmail.com ולספר על חווית התרגול שלכם ב״שער אל הנוף״ ובכלל, לבקש מדיטציות לפסלים – מיקומים נוספים בפארק או במצפה רמון. כמובן שאפשר להזמין הנחייה אישית/זוגית/קבוצתית. נתראה בקרוב.

 

לכתבה השניה בסדרה: פסל אל הירח

לעמוד של זיו סגל

מוזמנים/ות לשלוח שאלות ולשתף בתובנות כאן בתגובות או ל: segalziv@gmail.com 

שתפו חברים:

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב email
מייל
שיתוף ב print
הדפס

עוד דברים שעשויים לעניין אותך

מערה באזור מצפה רמון - בועז לנגפורד
מערות
בועז לנגפורד

מערות באזור מצפה רמון? יש דבר כזה!

כשמדברים על מערה במדבר מיד אנחנו מדמיינים את המערות המפורסמות במדבר יהודה. אך האם יש מערות בנגב בכלל ובאזור מצפה רמון בפרט? בועז לנגפורד מאיר לנו עם פנס על הנושא.

קרא עוד »
אבירם בן עזיז בפסטיבל פרמטה במצפה רמון
פסטיבל פרמטה
מערכת החוויה המצפאית

פסטיבל פרמטה מצפה רמון 2019 – אבירם בן עזיז

חשבנו שאנחנו במועדון הג׳אז, אבל הסתבר שאנחנו בעולם רחוק. חשבנו שאנחנו במדבר, אבל הסתבר שאנחנו בלב ים. חשבנו שאנחנו בשליטה, אבל הסתבר שאנחנו אבודים. דבר אחד היה ברור – אנחנו במסע שמוביל האחד והיחיד: אבירם בן עזיז

קרא עוד »
mood_bad
  • אין תגובות עדיין
  • הוסף תגובה
    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות