את הפוסט הזה אני ממליץ להעביר לאט ובנחת, לקרוא את השירים, להאזין לביצועים השונים ולקטעי הקריאה.
השם יורם טהרלב מוכר לכל. מדובר באחד מותיקי הפזמונאים של הזמר העברי. כששמעתי שהוא מגיע לכבד אותנו בנוכחותו במצפה רמון התרגשתי מאד. גדלתי על שיריו כילד וכנער. את השיר הבא, למשל, שמעתי כשממש יצא לאור, וילדי מפזמים אותו בשמחה ובצהלה בלי קשר אלי. זהו פשוט שיר שהפך לקלאסיקה, כמו רבים משיריו של טהרלב.
אבא אמא וארץ ישראל
מילים: יורם טהרלב
לחן: אילנה אביטל
יש לי שני הורים שאוהבים לטייל
הם עברו ברגל כבר את כל ישראל
כשהייתי בת שנה נסעו לגליל
וסחבו אותי איתם בתוך התרמיל.
כל שבת יוצאים אנחנו כאיש אחד
כובע על הראש ומימיה על הצד
פעם אל החולה לבקר בשמורה
פעם בכרמל לראות איזו מערה.
אבא, אמא קצת יותר לאט
אבא, אמא תחכו מעט
אין לאן לרוץ ואין לאן למהר
ארץ ישראל פה לעולם תשאר.
כבר ראיתי בגלבוע את הפריחה
ומהר תבור ראיתי את הזריחה
כבר עליתי למצדה בשביל הנחש
להורי תמיד קראתי בקול חלש:
אבא, אמא קצת יותר לאט…
השיר מספר על חווית הטיול בארץ ישראל, על משפחה מאוחדת ומגובשת, על הורים שלוקחים את הבת שלהם בתרמיל ברחבי הארץ. השיר נקרא אבא אמא וארץ ישראל.
שיר נוסף של יורם טהרלב:
אבא אבא
מילים: יורם טהרלב
לחן: אבי טולדנו
אבא ארז מזוודה ותרמיל
אבא לקח שני ספרים ומעיל
אבא אמר לי: אשוב לראותך
אמר לי שלום וכמעט שבכה.
אמא אמרה זה הכל יסתדר
אבא יבוא בכול יום לבקר
תלכו לשחק תעשו מלחמות
אך למה עיניה היו אדומות?
אבא, אבא תישאר
אבא, אבא אל תלך
אבא בוא אלי מהר
אבא, אבא'לה.
אבא נשק לי, ליטף את ראשי
יצא מן הדלת בקול חרישי
פתאום הוא חזר לו, כאילו שכח
חיבק אותי שוב בחוזקה והלך.
אינני בוכה אני ילד גדול
אני כבר כאילו מבין את הכל
ורק בכל בוקר כשאני מתעורר
שוכב ומקשיב אולי אבא חוזר.
אבא, אבא תישאר…
אבא בוא אלי מהר
אבא, אבא'לה.
אבא ארז מזוודה ותרמיל…
בשיר הזה המשפחה מתפרקת. גם כאן יש תרמיל, אבל הפעם אבא אורז אותו יחד עם מזוודה כדי להפרד מהבית. הילד בשיר נשאר לגור עם האם. הבית מתפרק. וארץ ישראל? היא אינה קיימת בשיר. כי מה הטעם בנופים אם אבא כבר לא בבית.
מבט מהיר על שני שירים אלה של יורם טהרלב מראים שמדובר בכותב מורכב שנע בין פזמונאות קלילה לכזו שנושאת רגש עמוק, בין הומור לעצב.
האיש המוכשר הזה, שתולדות ארץ ישראל חרוטים בקמטים שבמצחו הוא ההוכחה לכך שלא צריך להיות אדם גדול כדי להיות אדם גדול. יורם טהרלב הוא איש קטן וצנום, צנוע ושקט. כוחו הגדול הוא המילה הכתובה והמילה המדוברת. כך הופכת נוכחותו לכבדת משקל, משתרעת על פני שנים ומקומות רבים, בעלת כבוד והדר. רובנו נחשף למילות שיריו, ביניהם השירים: אהובתי יעל, ארצינו הקטנטונת, את חירותי, בשביל אל הבריכות, הבלדה על יואל משה סלומון, חשמל זורם בכפות ידיך, ישנן בנות, נח, על כפיו יביא ועוד.
ריגש אותי במיוחד לפגוש את השיר ילדים משכונת חיים מסדרת הטלויזיה הותיקה. הסדרה עוסקת בחוויות הילדים בשכונה שלווה אי שם בארץ ישראל. במבט לאחור אני מבין שהשכונה הזאת היא ארץ ישראל האוטופית, בה דרים יחדיו אנשים ממקומות שונים שמה שמאחד אותם זה שגרה פשוטה ואהבת אדם.
ישב יורם טהרלב מול הקהל האוהד וסיפר את סיפוריו על כתיבה, חלוציות, ילדות וישראליות. הסיפורים טובלו בהומור שופע וגיליתי שכשקהל בא להנות הדברים שתמיד עובדים יעבדו תמיד: בנים בנות, רמיזות מיניות, קקי פיפי ומעט נפיחות. למה זה כל כך מצחיק אותנו, החומר הזה? והאם אין אנו בני תרבות שאמורים להנות מהנעלה והנשגב? מה הופך אותנו לכאלה פשוטים, בעיקר כשאנחנו קהל ולא בודדים?
שותפו של יורם טהרלב למופע הוא עופר כץ, אשר מלווה בשירה ובפסנתר ומספק לטהרלב אפשרות לנוח בין סיפור לדיקלום, ללגום מכוסו ולהרהר. המוסיקה היא בת לוויה חשובה למילות השירים. היא הרוח שמניעה אותן ונושאת אל לבבותינו. עופר כץ נשב במילים בתנופה ובחן, תוך שהוא שומר על מקומו הצנוע ומאפשר לטהרלב להיות הנוכחות המרכזית במופע.
יחד חורשים עופר ויורם את ארץ ישראל, שרים ומספרים, כמו בשיר על אבא ואמא וארץ ישראל. בתרמילם אינם נושאים ילדה, כי אם תרמיל מלא שירים וסיפורים. אחד הסיפורים הוא סיפורה של ארץ ישראל בתקציר מחורז.
כאמור, ההומור הכמעט נחות הוא אחד מכל הנשק אותם נושא יורם טהרלב באמתחתו. מותר לו בגילו ובמעמדו ובעיקר מתוקף ההיסטוריה אותה הוא מייצג – דור הפלמ"ח והקמת המדינה – להתל בשובבות ולספר את מה שרבים מאיתנו שומרים מאחורי מסיכות: שהחיים מורכבים מיצרים, מרגשות, מדחפים והדחקתם. שאין כמו מופע טוב או בדיחה טובה כדי לנעוץ סיכה בבלון ההדחקות שלנו ולשחרר צחוק אנושי לחלל האויר. צחוק שכזה נשמע בספריית מצפה רמון במהלך הסיפור על המורה לאנגלית.
אחד הדברים שבהם הרשים אותי יורם טהרלב הוא היכולת שלו לזכור טקסטים בעל פה. הוא דיבר על הערך של לימוד טקסטים בעל פה ועל תרומת השינון לעושר השפה המדוברת והכתובה. כשסיפר הרגשתי איך מצטער טהרלב על הידלדלות השפה בפי הורים צעירים וכמה חשוב לו המסר שזועק בין החיוכים: אל תוותרו, עיבדו קשה למען השפה העברית, השקיעו בעצמכם ובדורות הבאים למען תישמר תרבותנו ששורשיה כתובים בשפה מלאת רבדים בספר התנ"ך.
מעניין מה היה קורה אם היה מגיע רב להרצות בספריה ומדבר על חשיבות החיבור לתנ״ך, חשבתי לעצמי. הרי ברור שמיד היה אותו קהל מדבר על הדתה ומסלק את המחשבה ואת הרעיון להאזין לו. אך הנה, מגיע לכאן אדם שכתב טקסטים מכוננים שהם הקונצנזוס של הישראליות, ומראה לנו שהתנ״ך הוא המכנה המשותף לכולנו, חילונים כדתיים, צעירים כמבוגרים. הוא שזור בשפתנו ומהווה בסיס רחב לתקשורת ולשיח. הסיפורים הנפלאים שבתנ״ך מכילים עניין וחכמה, והם החוטים הדקים שמחברים בינינו לבין עצמינו, גם אם חלקינו מנסה להתכחש לכך. אכן, יש את אלתרמן ועגנון, זך ואבידן, גולדברג ורביקוביץ׳, גפן ושלו, אבל התנ״ך היה שם קודם, וכל המכובדים הנ״ל שואבים ממנו השראה.
ואם בתנ"ך עסקינן, אביא כסיפור אחרון את התייחסותו של יורם טהרלב לשיר שהשמש תעבור עלי. הוא בוחן אותו לפי כמות הצפיות שקיבל ביוטיוב. זה מעניין לראות התייחסות שכזו מאדם שכשנולד עדיין לא המציאו את המילה מחשב. הנה השיר בביצועה של ירדנה ארזי.
בביצועו של אברהם פריד נקרא השיר רק תפילה, וכאן כמות הצפיות מזנקת למליונים. אני משער שהדבר קשור להמון משתנים כמו השיווק וסוג הקהל שצורך את השיר. יש כאן סוגיה מאד מעניינת והיא יכולה להטריד את הקהל החילוני: האם החרדים נוהרים אל היוטיוב ומשתלטים על התרבות הישראלית? האם הם כה רבים כך שאותו שיר אהוב על שתי גרסאותיו מייצג את יתרונם הדמוגרפי של החרדים? האם לשם הולכים הדברים?
בבחינה של סרטונים אחרים שמיועדים לקהל חרדי אפשר אכן לראות שרק תפילה אינו השיר היחיד עם מליוני צפיות. אולי זה משום שהקהל החרדי אינו יוצא לעבודה, ובמקום זה הוא יושב בבתי הכנסת וצופה ביוטיוב? אני מרשה לעצמי לשאול זאת בהומור וגם להרהר בסוגיה בכובד ראש, בדיוק כפי שלימד אותי יורם טהרלב בדרכו הצנועה ומעוררת השראה.
בסיום הערב קרה דבר מקסים. בדרך כלל כשמגיע אורח מכובד ומוערך כיורם טהרלב, להרצות או להופיע, כולם רוצים להצטלם איתו, להראות לכולם שהם נגעו בשכינה או בכנפיה לפחות. במקרה שלפנינו התפזר הקהל ולפתע קרא עופר כץ: רגע, רונן (מנהל הספריה), אנחנו רוצים להצטלם איתך.
סייענו לעופר לארוז את הציוד בזמן שמעריצים ניגשו ליורם טהרלב לשתפו במחשבות. הוא האזין בסבלנות וברוחב לב, ענה במתינות ובחיוך ולבסוף קם לצאת לדרכו בשעת לילה מאוחרת. ליוונו אותו עד לפתח, מנסים להיות עוד לרגע לצידו, לגעת בזמן, לבקש עוד לרגע: אבא, אל תלך.
המופע השלם
עם לכתו של יורם טהרלב בינואר 2022 אנו מעלים את המופע השלם כאן, מתוך כוונה לשמר את מורשתו – אהבת המילים והאדם. אנו מקווים ומאמינים שסרטון זה יהווה השראה לרבים.
באתר YouTube ניתן לראות את רשימת הקטעים ולדפדף בצורה נוחה.
תודה יורם, זכינו בך.
חפשו את הפודקאסט
ניתן למצוא את המופע בפודקאסט של החוויה המצפאית באפליקציה החביבה עליכם או ממש כאן.
רונן שטרן
7 במרץ 2020 ב 20:51יש לי תשובה לשאלתך בעניין שירו של טהרלב "שהשמש תעבור…" מקוה שתאיר נקודה "חשוכה" .אם הסתכלת פעם באחד ממופעיו של אברהם פריד בודאי נוכחת לדעת שהיושבים באולם/בריכת הסולטן אינם רק חרדים.פריד הוא זמר ופרפורמר ענק (גם מי שלא בקי בז'אנר יעיד) והקהל שלו מורכב (תתפלא או לא) מכל השכבות והמגזרים בארץ .אני באופן אישי פגשתי מאות אנשים ונשים (עבדתי 6 שנים ב"טאואר רקורדס" תל אביב) חילונים,מסורתים,דתיים לאומיים,חרדים ואפילו ערבים שמאזינים לשיריו באדיקות.הוא ללא ספק אחד האומנים המוכרים (מכירות?) והמוכרים (היכרות) בארץ והמקום היחידי שאפשר לקבל רושם שהוא לא קיים או שהוא שייך רק למגזר החרדי הוא תוצאה של התעלמות כמעט מוחלטת מגדולתו בתחנות הרדיו המרכזיות (גל"צ,גלגל"צ,רשת ג') .בוידאו הלא איכותי שאני מצרף ניתן לראות את הקהל הגדול והמגוון שיושב בבריכת הסולטן הופעה שפריד ארח בה על הבמה את עמיר בניון,אמיר דדון ויהורם גאון (לא בדיוק חביבי המגזר החרדי).בקיצור,פריד שהוא בנוסף אדם חביב במיוחד ,איש חסד ומאור פנים,ממוקם כבר לפחות שני עשורים בטופ של הזמר הישראלי/אמוני ולא נופל בכמות הקהל מאומנים כשלמה ארצי,אייל גולן וכו'.
https://youtu.be/0fUkuLX4GSM
ערן שפי
8 במרץ 2020 ב 11:39תודה רונן. לא הכרתי את אברהם פריד, מלבד שם מוכר שרץ ברשת. אכן תופעה מדהימה – זמר בעל נוכחות מרשימה וקול במנעד רחב, שלא מושמע ברדיו. מטריד בהחלט. לפחות הוא מגיע לקהל וזוכה להערכה, ותודה ליורם טהרלב שעושה לו קידום 🙂
הוסף תגובה