תצורת גוונים

בראשו של נחל גוונים. תצורה זו בנויה סלעי משקע יבשתיים שגווניהם כהים וכמעט לא ניכרות בהם שכבות.

תצורת סהרונים

סלעי משקע ימיים מרובי מאובנים ימיים ומשוכבים היטב. לרוב גווניהם חומים ואפורים. הם בונים חגורת גבעות דמוית פרסה המקיפה את מחשופי תצורת גוונים וכוללת את גבעת רעף, גבעת טריז, הר גוונים והר אפור עד מיצד סהרונים.

תצורת מוחילה

סלעי התאיידות-יתר ששקעו בקרקעית לגונות חמות כתוצאה מאידוי מי הים והם כוללים בעיקר גבס ודולומיט. גווני תצורה זו בהירים ביותר וניתן להבחין בהם בקלות מהשביל המקיף את מצוקי המכתש. 

גם חגורת סלעי תצורת מוחילה יוצרת פרסת גבעות המקיפה את סלעי תצורת סהרונים. חגורה זו כוללת את מדרונות גבעת שן, חניון מחצבת הגבס, שדה גבס, מדרונות שלוחת מוחילה ועד האזור שבין מיצד סהרונים למפער נקרות. מעלה דקלים עולה על סלעי התצורה ולצידו ניתן להתרשם ממצוקוני הגבס. בתוך תצורת מוחילה הבהירה מתבלט כתם כהה של מחדר בזלת המכונה לקוליט במקום המופיע במפה בשם שדה גבס. בגג תצורת מוחילה דרגש גיר אפור וקשה המכונה 

"שטינקלק" שם המרמז על הריח האופייני העולה משבר טרי של סלע זה. שכבת ה"שטינקלק" קשה באופן יחסי לסלעים שמעליה ומתחתיה ולכן מתבלטת בנוף המכתש. מאפיין זה הקנה לה את השם ״הקווסטה האפורה״.

השכבה הקשה הזו בונה את חלקה הדרומי של רמת סהרונים, שלוחת מוחילה, אזור ציר צבעי הרמון ואזור בארות רעף. המחצבות הרבות שמופיעות בשכבה חצובות לתוך בורות ומערות קארסטיות עתיקות שנוצרו בתחילת תקופת היורא והתמלאו בחרסיות ייחודיות המכונות חרסית דמוית צור. חרסיות צבעוניות אלו הנמצאות בתוך חללים מכונות תצורת מישחור.

מעל סלעי תקופת הטריאס מופיעים סלעי תקופת היורא הכוללים שוב שלוש תצורות שונות: ארדון, אנמר ומחמל.

תצורת ארדון

מורכבת מסלעי משקע ימיים והגוון השולט בה הוא אדמדמם. צבעה הבולט והקושי היחסי שלה ביחס לשכבות שמעליה מאפשר להבחין בה בקלות ממצוקי המכתש. תצורת ארדון בונה את מצוקי נחל ארדון, את חלקה הצפוני של רמת סהרונים ואת כל הרכס האדמדם והמוארך שמלווה את נחל רמון מדרום, רכס המכונה ״הקווסטה האדומה״. הקווסטה האדומה יוצרת מבנה פרסה המקיף את סלעי תקופת הטריאס. נחל רמון מצליח "לפרוץ" את רכס הקווסטה ולזרום דרומה אל עבר מפער שער רמון ממזרח לחניון בארות.

תצורת אנמר

מתבלטת מאוד בגוונים כהים עד שחורים באזור שבין נחל ארדון למדרונות הר ארדון. אולם, בשאר חלקי המכתש היא בדרך כלל חבויה ומכוסה בסחף נחלים צעיר ובהיר. תצורת אנמר בנויה בעיקר מאבני חול יבשתיות ופריכות ולכן היא מתבלה בקלות ויוצרת שקע טופוגרפי לאורכו של המכתש, אותו מנצל נחל רמון לשם זרימתו מזרחה. השקע מכוסה בסחף בהיר.

המקומות שבהם מתבלטת תצורת אנמר מתוך הסחף בולטים כגבעות משאר שחורות (גבעת חרוט, המנסרה). תופעה זו קשורה למחדרים מגמתיים שחדרו לתוכה, והתמירו את אבן החול של תצורת אנמר לסלע קוורציט כהה ביותר.

תצורת מחמל

בולטת בנוף המכתש כרבדה ארוכה המלווה את תחתית מצוקו הצפוני של המכתש, בין נחל רמון למצוק המכתש. כיוון שצבעה חום והיא קשה ביחס לשכבות המקיפות אותה כונה הרכס שבנוי מהתצורה בשם "הקווסטה החומה". הקווסטה החומה בולטת בעיקר בין מעלה העצמאות לאורך גבעות רובד ועד מתחת לגבעת געש, ומשם לעבר תחתית מעלה מחמל. תצורת מחמל עשויה סלעי משקע ימיים ויבשתיים לחילופין, והגג שלה, הנצפה בבהירות מראש המצוק הצפוני של המכתש, הוא שכבת גיר עבה, קשה וחומה.

את מצוקי המכתש יוצרות שתי יחידות סלע: שכבת חבורת כורנוב בחלק התחתון, ומצוקי חבורת יהודה (בעיקר תצורת חביון) בחלק העליון. מבנה זה בולט בעיקר במדרונות הר ארדון. במדרונות המצוק הצפוני מכוסים רוב מחשופי חבורת כורנוב בסינור דרדרת גירנית. במדרונות המצוק הדרומי קשה עוד יותר להבחין במבנה זה מכיוון שחבורת כורנוב מאבדת מעוביה לכיוון דרום והופכת לשכבה דקה. זו גם אחת הסיבות להבדל במראה בין הקיר הצפוני לדרומי. העתק רמון שעובר בקרבת המצוק הדרומי משבש גם הוא את מבנה השכבות.

כאשר נסתכל לעבר מדרונות הר ארדון, לכיוון בקעת ארדון נבחין שהחלק התחתון של המדרון בנוי אבן חול רכה בגוון אפור, והנוף שלה מאופיין בערוצים צפופים ותלולים. לאורך שאר המצוקים נוכל להבחין בחבורת כורנוב רק במקומות שבהם התחתר הנחל בסינר הדרדרת וחשף את אבן החול הצבעונית לאורך ערוצו.

חבורת כורנוב

בנויה חול פריך בתוספת חלוקי נחל עשויים קוורץ ומאובני עצים, ענפים, גזעים, קליפות עץ ופירות. אלה מעידים כי מדובר בסלע משקע יבשתי. חבורת כורנוב כיסתה בעבר את כל קרקעית המכתש. האופי הרך והמתבלה בקלות של שכבה זו גרם לסחיפתה המהירה מכל רחבי המכתש ויצירת השקע שכיום מהווה את מכתש רמון. הקלות הרבה שבה שכבה זו נסחפת יצרה את המופע המצוקי של קירות המכתש. הדרדרות הקיימות ברוב קירות המכתש מסתירות שכבה רכה זו.

סחיפת אבני החול של חבורת כורנוב הביאה לחשיפת מגוון תופעות וולקניות: הרי געש, לועות שהכילו אגמי לבה, צינורות הזנה של הרי געש, קילוחי לבה עם מופעי פריזמות, מחשופי טוף ועוד. לפני כ- 120 מליון שנים היה אזורו של מכתש רמון דומה יותר לצפון רמת הגולן. כבר יותר מ- 100מיליון שנים תופעות געש אלו כבויות לחלוטין. נוכל לראות את שרידיהם של הרי געש אלו בגבעת געש, בלועות הוולקניים ושרידי הרי הגעש שמתחת למעלה העצמאות, בהר ערוד ובקרני רמון.

חבורת יהודה

בונה את טבעת המצוקים של המכתש שעליהם עובר רובו של שביל סובב רמון. הסלעים שבונים אותה עשויים בעיקר מדולומיט וגיר ומעט שכבות חוואר. עקב אופיו הא-סימטרי של קמר הרמון השכבות של חבורת יהודה נטויות בחוזקה כלפי דרום-מזרח בקיר הדרומי ונטויות במתינות רבה באגף הצפוני והמתון של הקמר. כיוון שכך, נוף הקיר הדרומי הנו נוף של מצלעות ואילו נוף הקיר הצפוני הוא של שכבות אופקיות ומשטחי סלע תת-מישוריים.

סלעי חבורת יהודה הם סלעי משקע ימיים, סלעים קשים שהיוו בעבר, לפני גידועי הנוף, את השיריון הקשה של הקמר. שיריון זה הגן על חבורת כורנוב מסחיפה. כיום, לאחר סחיפת הסלעים הרכים של חבורת כורנוב מהחלקים הפנימיים של הקמר, וסחיפת הסלעים הרכים שהיו בחלקים החיצוניים של הקמר (שאותם נראה במבט מקירו הדרומי של המכתש דרומה אל עבר נחל נקרות), נותרה שכבת הסלעים הקשים והעמידים לבליה של חבורת יהודה כקיר גבוה, עבה ובולט מעל סביבתו, קיר שמגדיר את עמק הסחיפה של נחל רמון כמכתש. מבט דרומה מראש הקיר הדרומי של המכתש אל עבר הקער שבו עובר נחל נקרות יחשוף לעינינו את הסלעים הרכים שנסחפו משולי קמר הרמון והבליטו את קירותיו של המכתש.